(Go: >> BACK << -|- >> HOME <<)

לדלג לתוכן

אלבנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבנית
Gjuha shqipe
מדינות אלבניה, קוסובו, סרביה, מונטנגרו, מקדוניה הצפונית, סרביה, יוון, טורקיה, איטליה ועוד מספר מדינות.
אזורים מזרח אירופה והבלקן.
דוברים כ-6,169,000
שפת אם כ-6,169,000
כתב אלפבית אלבני (מבוסס על אלפבית לטיני)
משפחה

הודו-אירופית

אלבנית
לאום אלבניהאלבניה אלבניה
קוסובוקוסובו קוסובו
שפה אזורית:
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו
מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית
סרביהסרביה סרביה
מוסד האקדמיה למדעים של אלבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד שפה sq עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 sq עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 alb עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 sqi עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האלבנית (Shqip) היא שפה השייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות, ומוכרת כשפה הרשמית באלבניה ובקוסובו.

היא מורכבת ממספר להגים שונים, ולכן יש הרואים בה משפחת שפות בפני עצמה. יותר משלושה מיליון אנשים דוברים אותה באלבניה, אך ישנן גם קבוצות דוברות בשאר ארצות הבלקן וכן מדברים בה מהגרים אלבנים באיטליה ובטורקיה.

הספר המודפס הראשון באלבנית היה מֶשַארִי, אשר נכתב בידי גּ'וּן בוּזוּקוּ והודפס בשנת 1555. בית הספר הראשון אשר למדו בו באלבנית נפתח ב-1638, כנראה בידי פרנסיסקנים. השפה הוכרה רשמית כשפה הודו-אירופית בשנות ה-50 של המאה ה-19.

יש המעריכים כי האלבנית היא אחת השפות האיליריות אשר כבר נכחדו ואשר דוברו בדרום-מערב הבלקן. יש אף המעריכים כי היא קרובת משפחה של השפה הדאקית, אשר דוברה בעבר במואסיה ובדאקיה (מחוזות בצפון הבלקן ומרכז אירופה) עד שנכחדה.

האלפבית האלבני מבוסס על הכתב הלטיני נמצא בשימוש החל משנת 1908.

תוכנית לימודים באלבנית מונהגת באלבניה ובקוסובו.

בשפה האלבנית נכתבות יצירות של הסופרים האלבנים מתגוררים באלבניה, במקדוניה הצפונית (שאיפ אמרלהו) ובקוסובו (למשל, ולי קרהודה, המתאר ביצירותיו את חיי קוסובו במאה ה-21, ועלי פודרימיה, שהיה מתגורר בקוסובו ונחשב למשורר הבולט באלבנית).

הגיית השפה וכתיבתה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגיית בי"ת
Cc ʦ נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Çç ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה, צ'
Dd d נהגה כהגיית דל"ת
Dh/dh ð נהגה כהגיית דל"ת רפה, או Th קולית במלה האנגלית The
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg ɡ נהגה כהגיית גימ"ל
Gj/gj ɟ נהגה כהגיית גימ"ל מחונככת
Hh h נהגה כהגיית ה"א
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
Ll/ll [ɫ] נהגה כהגיית ל מוולנת (כבאנגלית) - אין מקבילה עברית
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
Nj/nj ɲ נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Qq c נהגה כהגיית כ"ף מחונככת
Rr ɾ נהגה כהגיית רי"ש לשונית
Rr/rr r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך
Sh/sh ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
Th/th θ נהגה כהגיית ת"ו רפה, או Th אטומה במלה האנגלית Think
Vv v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Xx ʣ נהגה דְּזְ
Xh/xh ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה, ג'
Zz z נהגה כהגיית זי"ן
Zh/zh ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה, ז'

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa [a] נהגית כפתח
Ee [ɛ] נהגית כצירי פתוח
Ëë [ə] נהגית כהגיית שווא נע
Ii [i] נהגית כחיריק
Oo [ɔ] נהגית כ-o, כבמילה האנגלית For
Uu [u] נהגית כשורוק
Yy [y] נהגית כחיריק מעוגלת

ישנם שני ניבים: טוֹסְק וגֵּגּ. באחדים מן הלהגים יש השפעות רבות של האיטלקית והיוונית. יש המשווים אותן ללהג של צ'אמֶריה המדובר בחלק הדרומי ביותר באלבניה וכן באזור מצומצם בצפון-מערב יוון. בזכות השפעות איטלקיות ויווניות בניבים אלו יש הרואים בהן שפות בפני עצמן, הנפרדות מהאלבנית אך שייכות לאותה המשפחה שלה - "שפות אלבניות".

חלוקת הלהגים היא כדלהלן:

  • תת-קבוצה גֵּגּ:
  • תת קבוצה טוֹסְק:
    • ניב טוֹסְק
    • ניב אַרְבֵּרֶשׁ - להג אלבני שדיברו מהגרים מאלבניה בסוף ימי הבינײם שהתיישבו בסיציליה ובדרום איטליה
    • הניב הארוויניטי - להג אלבני שדיברו מהגרים מאלבניה בימי הכיבוש העות'מאני שהתיישבו בתחומי יװן

הניבים מתחלקים כך:

באלבניה נחשב נהר שקומבין כמפריד בין הניבים האלה, מצפונו-גג ומדרומו-טוסק.

האלבנית הספרותית מתבססת בעיקרה על ניב הטוֹסְק, והיא השפה הרשמית באלבניה, ואחת השפות הרשמיות בקוסובו ומקדוניה הצפונית. ההבדלים בין הגג לטוסק הם בעיקרם בתחום ההגײה ואוצר המילים. כך למשל המשפט "הבית נמצא בכפר והכפר נמצא בהרים" נאמר בטוסק: Shtëpia është në katund dhe katundi është në mal ואילו בגג אותו משפט הוא: Shpia âsht nâ fshat e fshati âsht nâ bjeshk באלבנית הספרותית המשפט נכתב כך: Shtëpia është në fshat dhe fshati është në mal

המספרים באלבנית מורים בבירור על השתייכותה של הלשון למשפחה ההודו-אירופית. להלן המספרים מאחת עד עשר:
një, dy, tre, katër, pesë, gjashtë, shtatë, tetë, nëntë, dhjetë

דקדוק אלבני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיית פעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה המאפיינת את השפה האלבנית היא ריבוי זמנים (מודוסים) בפעלים. אמנם הזמנים הנפוצים בשפה המדוברת הם זמן הפרפקט(עבר מושלם) המציין פעולות שהתחילו ונגמרו. זמן האימפרפקטום נפוץ בעיקר בסיפורים ובשפה כתובה. קיים גם זמן ספציפי לבקשה, כלומר זמן המציין ׳׳הלוואי שיהיה כך וכך׳׳ וגם זמן ספציפי של ׳׳הבה נעשה את זה׳׳ זמן ספציפי של תנאי, וזמן רפלקסיבי- כלומר פעולה שהדובר מבצע על עצמו- לדוגמה להתרחץ. קיימים עוד זמנים אבל הם פחות נפוצים בשפה. לחלק מהפעלים, במיוחד לפעלים שמציינים מילים בסיסיות, יש הרבה יוצאי דופן. הטיית הפעלים בזמנים מורכבים מבוססת בעיקר על שני פעלי העזר- kam (יש לי) ו- jam (מקביל ל- I AM באנגלית). אין באלבנית צורה ספציפית לשם הפועל כמו בעברית אלא בדרך כלל משתמשים בהטיית גוף ראשון יחיד (אני) בציון פעלים.

להלן הטיית הפעלים הנפוציםבזמנים השונים:

פועל רגיל- הפועל shkoj ללכת
גוף הווה עבר מושלם זמן אימפרפקט עתיד משאלה רפלקסיבי תנאי
אני (unë) shkoj kam shkuar shkova do të shkoj shkofsha shkohem
את.ה (ti) shkon ke shkuar shkove do të shkosh shkofsh shkohesh
הוא (ai) היא(ajo) shkon ka shkuar shkoi do të shkojë shkoftē shkohet
אנחנו (ne) shkoj kemi shkuar shkuam do të shkojnë shkofshim shkohemi
אתם.ן (ju) shkoni keni shkuar shkuat do të shkojni shkofshi shkoheni
הם(ata) הן (ato) shkoj kanë shkuar shkuan do të shkojnë shkofshit shkohen

*הפועל shkohem מתאר פעולה של הגעה ושל ניווט למקום מסוים

כדי לציין שלילה, מוסיפים לפני הפועל את המילה nuk לדוגמה- unë nuk shkoj. או בשפה מדוברת ובקיצור מוסיפים את האות s לפני הפועל- לדוגמה unë s'shkoj

כדי לציין סביל מוסיפים את האות u לפני הפועל בזמן אימפרפקט

פועל העזר jam- I AM באנגלית
גוף הטייה
אני... unë jam
יש לך ti ke
יש לו ai ka
יש לה ajo ka
יש לנו ne kemi
יש לכם ju keni
יש להם ata kanë

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כאן