מחט
מחט היא חפץ ארוך דק וחד, בעלת קצה מחודד ובצידו השני חור שנקרא קוף.
היסטוריה
מחטים עם קוף, עשויות מעצמות, מקרניים ומשנהב נמצאו במספר אתרים פלאוליתים באירופה, אסיה וצפון אמריקה. בJournal of Humam Evolution הופיע ב2018 מחקר מקיף[1] בו השתתפו חוקרים מסין, קנדה, צכיה וצרפת שחקרו 30,000 שנות היסטוריה של התפירה. החוקר ד'אריקו (d’Errico) כותב שהמחקר מראה שמחטים עם קוף, הומצאו כנראה באופן נפרד בסין ובסיביר בערך לפני 42,000 שנה ומאז הן קבלו צורות שונות כדי להתאים לצרכים שונים של התפירה, הרקמה וכדומה.
באירופה המחטים הופיעו באופן מפוזר בערך לפני 26,000 שנים והיוו חלק מנרתיקיהם של הציידים שיישבו את היבשת האמריקנית לפני כ-14,000 שנה. מחטים הן כלי יעיל לתפירת בגדים וכובעים הנחוצים בסביבות קשות שבהן גרו אוכלוסיות בחצי הצפוני של כדור הארץ, אומר ד'אריקו.
יצירת מחטים מעצמות ובעיקר קדיחת הקוף בעזרת כלי אבן, זו מלאכה לא פשוטה. המחטים צריכות להיות דקות וחדות בקצה אחד. עצמות הן שבירות וצריך היה לעיתים להשחיזן מחדש, מה שהיה אפשרי רק אם הן נשברו קרוב לקצה החד. מכאן מבינים שהאנשים שייצרו אותן פתחו מיומניות מורכבות
שימושים
מחטים משמשות במגוון תחומים:
תפירה
בתחום התפירה, המחט עשויה כיום ממתכת. בעבר, מחטי תפירה היו מיוצרות מעצמות בעלי חיים או מעץ. מחטים מודרניות מיוצרות מתיל פלדה עשירה בפחמן, אשר צופה בניקל או בזהב לשם הגנה מקורוזיה. מחטי הרקמה מן האיכות הגבוהה ביותר עשויות פלטינה. מחטים נשמרות בדרך כלל בספרי מחטים או בתיבות מחטים ייעודיות מקושטות.
בקצה הקהה של מחט לצורכי תפירה ביד נמצא חור הקרוי קוף (שמו לקוח מהאות קופא באלפבית היווני העתיק אשר צורתה כצורת החור), אשר באמצעותו עובר החוט דרך הבד לאחר שהבד חורר באמצעות הקצה החד. קיימים שמות שונים למחטים לצורכי תפירה ביד, על-פי התכלית שהן ממלאות: לרקמה, עבודות עור, ריהוט, וכדומה. במכונת תפירה נעשה שימוש במחט שבה הקוף מצוי סמוך לקצה החד.
גודל המחט מצוין על אריזתה באמצעות מספר. נהוג כי אורכה ועוביה של המחט גדלים ככל שהמספר המציין את מידתה קטן. למשל, מחט מספר 3 תהיה ארוכה ועבה ממחט מספר 9.
באומנויות טקסטיל שונות מורחב השימוש במילה מחט לכל חפץ שתכליתו לחדור בד, גם אם רק חלקו חודר את הבד, כמו מחט לאריגת שטיחים.
רפואה
- מחטים עם קוף, בדומה למחטים בתחום התפירה, משמשות לתפירת רקמות בגוף, למשל בזמן ניתוח.
- מחט חלולה משמשת להכנסת או שאיבת נוזלים מן הגוף (ראו מזרק; מחט היפודרמית).
- מחטים משמשות גם בתחום הרפואה האלטרנטיבית, וליתר דיוק, בדיקור סיני (אקופנטורה).
- בשנת 1894 שיפרה הממציאה האמריקנית הלן בלנשארד את המחטים הכירורגיות[2] כך שמבנה המחט מאפשר להחדיר אותה לעור בקלות עם התנגדות מינימלית ולכן בפחות כאב למטופל. החריץ בחלק האחורי של המחט מאפשר לחוט להתנתק מהמחט על ידי נסיגה מהעור.
כתובות קעקע ופירסינג
- מקעקעים משתמשים במחטים מודרניות ו"פרימיטיביות" בעבודתם.
- קיים מבחר של מחטים ודוקרנים בשימוש בפירסינג, ובכלל זאת מחטים "רגילות", מחטים מחוררות, ואף - למשל באפריקה - עצמות, עץ, חלקי צדפים וכו'.
תעשייה
פונוגרפיה
לחימה
- בסין העתיקה, מחטים שימשו כנשק מסווה, בדרך-כלל לאחר שהוסתרו בכנף הבגד. נזירי מנזר שאולין מציגים כיום בהופעותיהם, כיצד הם מסוגלים לחדור, באמצעות הטלת מחט, 3 סנטימטר של זכוכית.
ניבי לשון
- אין נקב המחט צר לשני אוהבים -(גבירול, מבחר הפנינים כה,ד). לאוהבים די במקום צר.
- חריר המחט -(על יסוד כלים יג) חור המחט [קוף המחט] סמל לדבר קטן מאד.
- כחדה של מחט -(שיר השירים רבה).
- כמחט בבשר החי-(ברכות יח) דבר כואב כמו דקירת מחט.
- מכניס [מעיל] פיל הקוף (של מחט)- (בבא מציעא לח) דבר בלתי אפשרי.
- מעשה מחט - (זבחים פח.) חייטות, רקמה.
- קוף המחט - (בבא מציעא לה) סמל למקום קטן.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המחט, הצפירה, 19 בפברואר 1862
- מחט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ JANNE-BEATE BUANES DUKE, UiB researcher sheds new light on the origin of sewing technologies, SAPIENCE, 12.11.2018 (באנגלית)
- ^ Helen Augusta Blanchard Trailblazer, Engineer Girl Home (באנגלית)
- ^ איתן אבניאון, מיכאל המאירי, רות דומניץ, דינה רונן, אמירה בנימיני, שושנה לבדינסקי, אורלי קופרמן (ע), מ, לשון ראשון מילון ניבים ומכתמים על יסוד המקורות, 2002, איתאב, 2002, עמ' 246. (בעברית)
