ליטאית – הבדלי גרסאות

ליטאית
Lietuvių kalba
מדינות	ליטא ועוד כ-18 מדינות
אזורים	צפון אירופה (המדינות הבלטיות)
דוברים	4,000,000
שפת אם	4,000,000
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו אירופאית; בלטו-סלאבית; בלטית; בלטית מזרחית; ליטאית
לאום	ליטא
ארגון	האיחוד האירופי
מוסד	ועד השפה הליטאית
קוד שפה	lt
קוד ISO 639-1	lt
קוד ISO 639-2	lit
קוד ISO 639-3	lit
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־06:32, 31 במאי 2024

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות. הליטאית שגורה כשפת אם בפי כ־4 מיליון בני אדם, 2.6 מיליון מהם בליטא. מאז 1918 הליטאית היא שפתה הרשמית של ליטא, ומשנת 2004 היא אחת מן השפות הרשמיות באיחוד האירופאי. בספרות ישנה, הנוגעת לשפות הבלטיות, המושג "ליטאית" מתייחס לעיתים לשפות הבלטיות בכללותן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב-היד העתיק ביותר בשפה הליטאית שהשתמר (בערך משנת 1503), נכתב מחדש מהטקסט המקורי בן המאה ה-15.

השפה הליטאית שומרת עדיין על חלק גדול ממערכת הצלילים המקורית ומן הייחוד המורפולוגי של השפה ההודו אירופאית הפרוטוטיפית, ולכן היא מוקד משיכה למחקר בלשני. יש עדויות המצביעות, כי ייתכן שקבוצת השפות הבלטיות (כלומר, הליטאית והלטבית) התקיימו בנפרד מהשפות ההודו-אירופיות האחרות כבר במאה העשירית לפני הספירה. אם כי הימצאותם של מאפיינים ארכאיים מסוימים בשפה אינה ניתנת להכחשה, האופן המדויק שבו נפרדו השפות הבלטיות מן הפרוטו הודו-אירופית נתון עדיין במחלוקת.

השפות הבלטיות המזרחיות נפרדו מאלו המערביות (או, ייתכן, מן השפה הפרוטו-בלטית) בין 400 לבין 600 לספירה. הפירוד בין הליטאית ללטבית החל לאחר שנת 800, לאחר תקופה ארוכה שבה התקיימו כשפה אחת עם שני ניבים שונים. ניבי-מעבר התקיימו לפחות עד המאות ה־14 או ה־15, ואולי אף עד המאה ה־17. כיבוש שטחה של לטביה בידי אבירים גרמניים, שהתחולל במאה ה־13, תרם רבות להתפתחותן הנפרדת של השפות.

הטקסט הליטאי הקדום ביותר הידוע הוא תרגום של ספר מזמורים משנת 1545. ספרים מודפסים קיימים כבר משנת 1547, אך רמת האוריינות בקרב העם הליטאי הייתה נמוכה עד המאה ה־18 וספרים לא היו נפוצים. ב־1864, בעקבות מרד ינואר הכושל, שבו התקוממו מיעוטים לאומיים, פולניים, ליטאיים ואחרים, בליטא, לטביה ובלארוס נגד שלטונה של רוסיה, הטיל מיכאיל ניקולאיביץ' מוראביוב, המושל הכללי של ליטא, איסור מוחלט על שימוש בשפה הליטאית. ספרים בליטאית הודפסו מעבר לגבול, בפרוסיה המזרחית ובארצות הברית. הטקסטים הללו הוברחו למדינה, למרות עונשי מאסר כבדים, ועזרו ללבות את הרגש הלאומי עד להסרתו של האיסור בשנת 1904.

ליטאית שימשה שפתה הרשמית של ליטא מאז 1918. בזמן השלטון הסובייטי היא שימשה בעניינים רשמיים לצד הרוסית, שקיבלה עדיפות כשפתה הרשמית של ברית המועצות.

תפוצה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה הליטאית מדוברת בעיקר בליטא. כמו כן, היא שגורה בפיהם של ליטאים אתניים המתגוררים בבלארוס, בלטביה, בפולין וברוסיה, ובפיהן של קהילות מהגרים ליטאיות בארגנטינה, באוסטרליה, בברזיל, בקנדה, באסטוניה, בבריטניה, בקזחסטן, בקירגיזסטן, ברוסיה, בשוודיה, בטג'יקיסטן, באורוגוואי, בארצות הברית ובאוזבקיסטן.

2,955,200 נפש בליטא (ובכלל זה 3,460 טטארים), או בערך 80 אחוז מן האוכלוסייה (נכון ל־1998) דוברים ליטאית.^[^{דרוש מקור]} ברחבי העולם, כארבעה מיליון נפשות דוברות ליטאית (1992).^[^{דרוש מקור]}

ניבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לליטאית שני ניבים עיקריים - "אאוקשטאיצ'יו" (Aukštaičių בליטאית, "ליטאית-של-הרמה"), ו"ז'מאיצ'יו" (Žemaičių בליטאית, "ליטאית-של-השפלה"), ועוד ניבי משנה של שני אלה. הליטאית התקנית מבוססת על אאוקשטאיצ'יו מערבית. ז'מאיצ'ו, לעומת זאת, נחשבת לקרובה יחסית ללטבית ואף קיימת ויקיפדיה בניב זה.

בדרך כלל, דוברי ניב אחד אינם מתקשים להבין דוברי הניב השני, אך מזהים את הניב המדובר מיד. ההבדלים בין הניבים השונים הם בעיקר בהגייה, ולא בדקדוק.

הגיית וכתיבת ליטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליטאית 12 אותיות תנועה מהאלפבית הלטיני, חלקן בתוספת סימנים דיאקריטיים מסוימים כמו סימן ה"אוגונק" (זנבון, קרס מתחת לאות, לדוגמה: ę) המשמש לציון תנועות ארוכות יותר, כשריד היסטורי לשימוש בו לציון תנועות מאונפפות, שנעלמו מליטאית. למעשה, קיימות 11 תנועות בהגייה הליטאית. חוסר ההתאמה בין אותיות התנועה לתנועות נובע מכך ששתיים מהתנועות [:u:, i] מיוצגות בשתי אותיות כל אחת (ų,ū ; į,y בהתאמה), ואילו לתנועה [:o] אין אות ייחודית.

	אחוריות	מרכזיות	קדמיות
תנועות

סגורות	u uː ·		· i iː
כמעט סגורות		‏
חצי סגורות	o oː ·		· eː
אמצעיות	‏	‏	‏
חצי פתוחות			· ɛ ɛː
כמעט פתוחות		‏ːɐ	‏
פתוחות	· ɑ

אות גדולה

A

Ą

E

Ę

Ė

I

Į

Y

O

U

Ų

Ū

אות קטנה

a

ą

e

ę

ė

i

į

y

o

u

ų

ū

ייצוג באמצעות IPA

a

aː

ɛ

ɛː

eː

i

iː

o

u

uː

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליטאית קיימים 20 עיצורים שונים המיוצגים באמצעות אותיות האלפבית הלטיני ואותיות נוספות המורכבות מאות בסיסית וסימן דיאקריטי.

אות גדולה

B

C

Č

D

F

G

H

J

K

L

M

N

P

R

S

Š

T

V

Z

Ž

אות קטנה

b

c

č

d

f

g

h

j

k

l

m

n

p

r

s

š

t

v

z

ž

ייצוג באמצעות IPA

b

ʦ

ʧ

d

f

g

ɣ

j

k

l

m

n

p

r

s

ʃ

t

ʋ

z

ʒ

בליטאית, צירוף האותיות ch נהגה כחי"ת רכה, כמו х ברוסית.

דקדוק ליטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליטאית היא שפה בעלת נטיות רבות שבה היחס בין המילים נקבע לפי הנטייה ולא לפי סדר המילים במשפט. בליטאית שבע יחסות שם, שני מגדרים דקדוקיים לשמות עצם (זכר ונקבה) ושלושה מגדרים לשמות תואר, כינויים, ספרות וחלקים (זכר, נקבה ונייטרלי). כל נטייה חייבת להתאים למין ולמספר של שם העצם. הצורות הנייטרליות של חלקי דיבור אחרים משמשות לנושא של מגדר לא מוגדר (כינוי, אינפיניטיב וכו').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת תפוצת הניבים בליטא
על אודות הליטאית מאת אתר אתנולוג
ליטאית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה ליטאית, דף שער בספרייה הלאומית

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{שפה
-|צבע-משפחה=
 |שם=ליטאית
-|שם מקורי=Lietuvių kalba
-|ביטוי=
 |מדינות=[[ליטא]] ועוד כ-18 מדינות
 |אזורים=[[צפון אירופה]] ([[המדינות הבלטיות]])
@@ שורה 9: / שורה 6: @@
 |שפת אם=4,000,000
 |כתב=
-|משפחה=[[שפות הודו אירופיות|הודו אירופאית]]{{ש}}
+|משפחה=[[שפות הודו-אירופיות|הודו אירופאית]]{{ש}}
-&nbsp;[[שפות בלטו-סלאביות|בלטו-סלאבית]]{{ש}}
+:[[שפות בלטו-סלאביות|בלטו-סלאבית]]{{ש}}
-&nbsp;&nbsp;[[שפות בלטיות|בלטית]]{{ש}}
+::[[שפות בלטיות|בלטית]]{{ש}}
-&nbsp;&nbsp;&nbsp;[[שפות בלטיות מזרחיות|בלטית מזרחית]]{{ש}}
+:::[[שפות בלטיות מזרחיות|בלטית מזרחית]]{{ש}}
-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;'''ליטאית'''{{ש}}
+::::'''ליטאית'''
-|לאום=[[ליטא]]
+|לאום={{דגל|ליטא||+}}
 |ארגון=[[האיחוד האירופי]]
+|שם בשפת המקור=Lietuvių kalba}}
-|מוסד=אינה מפוקחת על ידי אף גוף
+'''ליטאית''' ('''Lietuvių kalba'''), [[שפה רשמית|שפתה הרשמית]] של [[ליטא]], היא [[שפה]] בלטית מזרחית מקבוצת [[שפות בלטיות|השפות הבלטיות]] של משפחת [[שפות הודו אירופיות|השפות ההודו־אירופיות]]. הליטאית שגורה כשפת אם בפי כ־4 מיליון בני אדם, 2.6 מיליון מהם ב[[ליטא]]. מאז [[1918]] הליטאית היא שפתה הרשמית של ליטא, ומשנת [[2004]] היא אחת מן השפות הרשמיות ב[[האיחוד האירופאי|איחוד האירופאי]]. בספרות ישנה, הנוגעת ל[[שפות בלטיות|שפות הבלטיות]], המושג "ליטאית" מתייחס לעיתים לשפות הבלטיות בכללותן.
-}}
-'''ליטאית''' ('''Lietuvių kalba'''), [[שפה רשמית|שפתה הרשמית]] של [[ליטא]], היא [[שפה]] בלטית מזרחית מקבוצת [[שפות בלטיות|השפות הבלטיות]] של משפחת [[שפות הודו אירופיות|השפות ההודו־אירופיות]]. הליטאית שגורה כשפת אם בפי כ־4 מיליון בני אדם, 3.5 מיליון מהם ב[[ליטא]] (בערך 80 [[אחוז]] מן האוכלוסייה). מאז [[1918]] הליטאית היא שפתה הרשמית של ליטא, ומשנת [[2004]] היא אחת מן השפות הרשמיות ב[[האיחוד האירופאי|איחוד האירופאי]]. בספרות ישנה יותר הנוגעת ל[[שפות בלטיות|שפות הבלטיות]], השם "ליטאית" מתייחס לעתים לשפות הבלטיות בכללותן.
 ==היסטוריה==
-[[תמונה:Oldest surviving writing in Lithuanian language.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב-היד העתיק ביותר בשפה הליטאית שהשתמר (בערך משנת [[1503]]), נכתב מחדש מהטקסט המקורי בן המאה ה-15.]]
+[[קובץ:Oldest surviving writing in Lithuanian language.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב-היד העתיק ביותר בשפה הליטאית שהשתמר (בערך משנת [[1503]]), נכתב מחדש מהטקסט המקורי בן המאה ה-15.]]
-השפה הליטאית שומרת עדיין על חלק גדול ממערכת הצלילים המקורית ומן הייחוד ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגי]] של [[שפות הודו-אירופיות|השפה ההודו אירופאית]] הפרוטוטיפית, ולכן היא מוקד משיכה למחקר [[בלשנות|בלשני]]. יש עדויות המצביעות, כי ייתכן שקבוצת [[שפות בלטיות|השפות הבלטיות]] (כלומר, הליטאית וה[[לטבית]]) התקיימו בנפרד מהשפות ההודו-אירופיות האחרות כבר במאה העשירית לפני הספירה. אם כי הימצאותם של מאפיינים ארכאיים מסוימים בשפה אינה ניתן להכחשה, האופן המדויק שבו נפרדו השפות הבלטיות מן הפרוטו הודו-אירופית עדיין בוויכוח.
+השפה הליטאית שומרת עדיין על חלק גדול ממערכת הצלילים המקורית ומן הייחוד ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגי]] של [[שפות הודו-אירופיות|השפה ההודו אירופאית]] ה[[פרוטוטיפ|פרוטוטיפית]], ולכן היא מוקד משיכה למחקר [[בלשנות|בלשני]]. יש עדויות המצביעות, כי ייתכן שקבוצת [[שפות בלטיות|השפות הבלטיות]] (כלומר, הליטאית וה[[לטבית]]) התקיימו בנפרד מהשפות ההודו-אירופיות האחרות כבר במאה העשירית לפני הספירה. אם כי הימצאותם של מאפיינים ארכאיים מסוימים בשפה אינה ניתנת להכחשה, האופן המדויק שבו נפרדו השפות הבלטיות מן הפרוטו הודו-אירופית נתון עדיין במחלוקת.
 [[שפות בלטיות מזרחיות|השפות הבלטיות המזרחיות]] נפרדו מאלו המערביות (או, ייתכן, מן השפה הפרוטו-בלטית) בין [[400]] לבין [[600]] לספירה. הפירוד בין הליטאית ללטבית החל לאחר שנת [[800]], לאחר תקופה ארוכה שבה התקיימו כשפה אחת עם שני [[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] שונים. ניבי-מעבר התקיימו לפחות עד המאות ה־14 או ה־15, ואולי אף עד המאה ה־17. כיבוש שטחה של [[לטביה]] בידי אבירים [[גרמניה|גרמניים]], שהתחולל במאה ה־13, תרם רבות להתפתחותן הנפרדת של השפות.
-הטקסט הליטאי הקדום ביותר הידוע הוא תרגום של [[ספר מזמורים]] משנת [[1545]]. ספרים מודפסים קיימים כבר משנת [[1547]], אך רמת ה[[אוריינות]] בקרב העם הליטאי הייתה נמוכה עד המאה ה־18 וספרים לא היו נפוצים. ב־[[1864]], בעקבות "[[מרידת ינואר]]" הכושלת, שבה התקוממו ליטא, [[לטביה]] ו[[בלארוס]] נגד שלטונה של [[רוסיה]], הטיל [[מיכאיל ניקולאיביץ' מוראביוב]], המושל הכללי של ליטא, איסור מוחלט על שימוש בשפה הליטאית. ספרים בליטאית הודפסו מעבר לגבול, ב[[פרוסיה המזרחית]] וב[[ארצות הברית]]. הטקסטים הללו הוברחו למדינה, למרות עונשי מאסר כבדים, ועזרו ללבות את הרגש הלאומי עד להסרתו של האיסור בשנת [[1904]].
+הטקסט הליטאי הקדום ביותר הידוע הוא תרגום של [[ספר מזמורים]] משנת [[1545]]. ספרים מודפסים קיימים כבר משנת [[1547]], אך רמת ה[[אוריינות]] בקרב העם הליטאי הייתה נמוכה עד המאה ה־18 וספרים לא היו נפוצים. ב־[[1864]], בעקבות [[מרד ינואר]] הכושל, שבו התקוממו מיעוטים לאומיים, פולניים, ליטאיים ואחרים, בליטא, [[לטביה]] ו[[בלארוס]] נגד שלטונה של [[רוסיה]], הטיל [[מיכאיל ניקולאיביץ' מוראביוב]], המושל הכללי של ליטא, איסור מוחלט על שימוש בשפה הליטאית. ספרים בליטאית הודפסו מעבר לגבול, ב[[פרוסיה המזרחית]] וב[[ארצות הברית]]. הטקסטים הללו הוברחו למדינה, למרות עונשי מאסר כבדים, ועזרו ללבות את הרגש הלאומי עד להסרתו של האיסור בשנת [[1904]].
 ליטאית שימשה שפתה הרשמית של ליטא מאז [[1918]]. בזמן השלטון ה[[ברית המועצות|סובייטי]] היא שימשה בעניינים רשמיים לצד ה[[רוסית]], שקיבלה עדיפות כשפתה הרשמית של ברית המועצות.
 ==תפוצה גאוגרפית==
-השפה הליטאית מדוברת בעיקר ב[[ליטא]]. כמו כן, היא שגורה בפיהם של ליטאים אתניים המתגוררים כיום ב[[בלארוס]], [[לטביה]], [[פולין]] ו[[רוסיה]], ובפיהם של קהילות מהגרים ליטאיות ב[[ארגנטינה]], [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[קנדה]], [[אסטוניה]], [[בריטניה]], [[קזחסטן]], [[קירגיזסטן]], [[רוסיה]], [[שוודיה]], [[טג'יקיסטן]], [[אורוגוואי]], [[ארצות הברית]] ו[[אוזבקיסטן]].
+השפה הליטאית מדוברת בעיקר ב[[ליטא]]. כמו כן, היא שגורה בפיהם של ליטאים אתניים המתגוררים ב[[בלארוס]], ב[[לטביה]], ב[[פולין]] וב[[רוסיה]], ובפיהן של קהילות מהגרים ליטאיות ב[[ארגנטינה]], ב[[אוסטרליה]], ב[[ברזיל]], ב[[קנדה]], ב[[אסטוניה]], ב[[בריטניה]], ב[[קזחסטן]], ב[[קירגיזסטן]], ב[[רוסיה]], ב[[שוודיה]], ב[[טג'יקיסטן]], ב[[אורוגוואי]], ב[[ארצות הברית]] וב[[אוזבקיסטן]].
-,955,200 נפש בליטא (ובכלל זה 3,460 [[טטארים]]), או בערך 80 [[אחוז]] מן האוכלוסייה (נכון ל־[[1998]]) דוברים ליטאית. ברחבי העולם, כארבעה מיליון נפשות דוברות ליטאית ([[1992]]).
+,955,200 נפש בליטא (ובכלל זה 3,460 [[טטארים]]), או בערך 80 [[אחוז]] מן האוכלוסייה (נכון ל־[[1998]]) דוברים ליטאית.{{מקור|נושא=מדעי הרוח}} ברחבי העולם, כארבעה מיליון נפשות דוברות ליטאית ([[1992]]).{{מקור|נושא=מדעי הרוח}}
 ===ניבים===
-לליטאית שני ניבים עיקריים - "'''אאוקשטאיצ'יו'''" (Aukštaičių בליטאית, "ליטאית-של-הרמה"), ו"'''ז'מאיצ'ו'''" (Žemaičių בליטאית, "ליטאית-של-השפלה"), ועוד ניבי משנה של שני אלה. הליטאית התקנית מבוססת על אאוקשטאיצ'יו מערבית. ז'מאיצ'ו, לעומת זאת נחשבת לקרובה יחסית ל[[לטבית]] ואף קיימת [[:bat-smg:|ויקיפדיה בניב זה]].
+לליטאית שני ניבים עיקריים - "'''אאוקשטאיצ'יו'''" (Aukštaičių בליטאית, "ליטאית-של-הרמה"), ו"'''ז'מאיצ'יו'''" (Žemaičių בליטאית, "ליטאית-של-השפלה"), ועוד ניבי משנה של שני אלה. הליטאית התקנית מבוססת על אאוקשטאיצ'יו מערבית. ז'מאיצ'ו, לעומת זאת, נחשבת לקרובה יחסית ל[[לטבית]] ואף קיימת [[:bat-smg:|ויקיפדיה בניב זה]].
 בדרך כלל, דוברי ניב אחד אינם מתקשים להבין דוברי הניב השני, אך מזהים את הניב המדובר מיד. ההבדלים בין הניבים השונים הם בעיקר בהגייה, ולא בדקדוק.
@@ שורה 43: / שורה 39: @@
 ==הגיית וכתיבת ליטאית==
 ===תנועות===
-בליטאית 12 אותיות תנועה מ[[אלפבית לטיני|האלפבית הלטיני]], חלקן בתוספת סימנים דיאקריטיים מסוימים כמו סימן ה"[[אוגונק]]" ([[זנבון]], קרס מתחת לאות, לדוגמה: '''ę''') המשמש לציון תנועות ארוכות יותר, כשריד היסטורי לשימוש בו לציון [[תנועות מאונפפות]] שנעלמו מליטאית. למעשה, קיימות 11 תנועות בהגייה הליטאית. חוסר ההתאמה בין אותיות-התנועה לתנועות נובע מכך ששתיים מהתנועות [:u:, i] מיוצגות בשתי אותיות כל אחת (ų,ū ; į,y בהתאמה), ואילו לתנועה [:o] אין אות ייחודית.
+בליטאית 12 אותיות תנועה מ[[אלפבית לטיני|האלפבית הלטיני]], חלקן בתוספת סימנים דיאקריטיים מסוימים כמו סימן ה"אוגונק" ([[זנבון]], קרס מתחת לאות, לדוגמה: '''ę''') המשמש לציון תנועות ארוכות יותר, כשריד היסטורי לשימוש בו לציון [[תנועה מאונפפת|תנועות מאונפפות]], שנעלמו מליטאית. למעשה, קיימות 11 תנועות בהגייה הליטאית. חוסר ההתאמה בין אותיות התנועה לתנועות נובע מכך ששתיים מהתנועות [:u:, i] מיוצגות בשתי אותיות כל אחת (ų,ū ; į,y בהתאמה), ואילו לתנועה [:o] אין אות ייחודית.
@@ שורה 226: / שורה 222: @@
 | ʒ
 |}
+* בליטאית, צירוף האותיות ch נהגה כחי"ת רכה, כמו х ברוסית.
 ==דקדוק ליטאי==
-הליטאית היא שפה בה היחס בין המלים נקבע לפי הנטייה ולא לפי סדר המלים במשפט. בליטאית שבע [[יחסה|יחסות שם]].
+הליטאית היא שפה בעלת נטיות רבות שבה היחס בין המילים נקבע לפי הנטייה ולא לפי סדר המילים במשפט. בליטאית שבע [[יחסה|יחסות שם]], שני מגדרים דקדוקיים לשמות עצם (זכר ונקבה) ושלושה מגדרים לשמות תואר, כינויים, ספרות וחלקים (זכר, נקבה ונייטרלי). כל נטייה חייבת להתאים למין ולמספר של שם העצם. הצורות הנייטרליות של חלקי דיבור אחרים משמשות לנושא של מגדר לא מוגדר (כינוי, אינפיניטיב וכו').
 ==קישורים חיצוניים==
-{{מיזמים|ויקיפדיה=lt}}
+{{מיזמים|ויקיפדיה=lt|שיחון ויקימסע=שיחון ליטאי}}
 * [http://samogitia.mch.mii.lt/KALBA/girdstr.en.htm#Map  מפת תפוצת הניבים בליטא]
 * [http://www.ethnologue.org/show_language.asp?code=LIT על אודות הליטאית מאת אתר אתנולוג]
+* {{בריטניקה}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531561605171|שפה ליטאית}}
 {{שפות הודו אירופיות}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:ליטא: תרבות]]
 [[קטגוריה:שפות בלטיות]]
+[[קטגוריה:שפות]]

שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניות	צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית	בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות שקיבלו הכרה רשמית
שפות גרמאניות	אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה
שפות סלאביות	אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית
שפות קלטיות	ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה
שפות הודו-איראניות	סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדית • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאטית • ג'והורי • ג'יהדי • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי
שפות בלטיות	לטבית • ליטאית
אחר	יוונית • אלבנית • ארמנית

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: ליטאית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון ליטאי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליטאית