(Go: >> BACK << -|- >> HOME <<)

ספר תורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Idcd (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר התורה הפיזי|אחר=תוכן שמכיל הספר|ראו=[[תורה]]}}
{{מפנה|כתיבת ספר תורה|ביצוע הטכני של כתיבת ספר תורה|כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות}}
[[קובץ:Beth Yaacov Torah.JPG|שמאל|ממוזער|320px250px|ספר תורה הפתוח ב[[פרשת פינחס]]. ה[[יד (תשמיש מצווה)|יד]] מצביעה על פסוקי [[חג הסוכות]].]]
[[קובץ:Policemen return Torah scrolls stolen from a synagogue in Sderot.jpg|320px250px|ממוזער|alt=|שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה]]
'''ספר תורה''' הוא מגילת [[קלף (יהדות)|קלף או גוויל]] שעליה כתובה ה[[תורה]] בשלמותה, מתחילת [[ספר בראשית]] ועד סוף [[ספר דברים]]. את ספרי התורה שומרים [[ארון קודש|בארון הקודש]] שב[[בית כנסת|בית הכנסת]]. ספר תורה נחשב ל[[תשמיש קדושה|תשמיש הקדושה]] ה[[קדושה (יהדות)|קדוש]] ביותר ב[[יהדות]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רע|א}}}}, ונוהגים בו בכבוד מיוחד ובהידור רב. ב[[שמחת תורה]], בו מסיימים את קריאת התורה, נוהגים לרקוד עם ספרי התורה.
 
==כתיבת ספר תורה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 4464 Religion in Israel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתיבת ה[[אות]]יות האחרונות בספר התורה בקלף משורטט.]]
===העור===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[גויל]], [[קלף (יהדות)|קלף]]}}
שורה 19 ⟵ 18:
כדי להכין את עור הבהמה לכתיבה, יש ל[[בורסקאות|עבדו]]. העיבוד נעשה כיום על ידי נתינת העור ב[[סיד]] שבכך העור יכול להתקיים שנים רבות ולא להירקב. ה[[מנהג]] הקדום היה לעבד את הקלף ב[[עפצים]] על [[גוויל]], ומתקופת ה[[גאונים]] הונהג ברוב הקהילות לכתוב ספר תורה על [[קלף (יהדות)|קלף]] ולעבדו בסיד. עיבוד בעפצים נהוג עד היום בקרב [[יהדות תימן]].
 
השינויים העיקריים בין שני סוגי העיבודים: '''בעיבוד סיד''', הקלף העובר עיבוד זה הוא לבן וקשה, והאותיות שנכתבות עליו ניזוקות במגע עם מים. '''בעיבוד עפצים''' הקלף עבה יותר, ומרקמו יותר [[קשיות|רך]], והאותיות הנכתבות עליו ניזוקות פחות במגע עם מים בנוסף בעיבוד זה בדרך כלל מוסיפים חומרים בהם הקלף מקבל גוון [[חום (צבע)|חום]] .
 
תנאי מחייב נוסף הוא כוונת המעבד שהקלף יהיה [[עשייה לשמה|לשם מצוות ספר תורה]] (עיבוד 'לשמה'), עור שעובד ללא כוונה פסול.
שורה 25 ⟵ 24:
==== שרטוט ====
{{ערך מורחב|שרטוט בסת"ם}}
[[קובץ:מרצע.jpg|ממוזער|ימין|מרצע מונח על יריעת ספר תורה ששורטטה על ידי מרצע]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 4464 Religion in Israel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתיבת ה[[אות]]יות האחרונות בספר התורה בקלף משורטט.]]
הקלף צריך להיות משורטט לפני הכתיבה, ואם נכתב ללא שרטוט פסול. את השרטוט עושים בעזרת [[wikt:מרצע|מרצע]], ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא צריך להיות לשמה. מנין השורות לא משנה מבחינה הלכתית, אך כיום לפי רוב המנהגים נהוג לכתוב 42 שורות, ולפי מנהג תימן נהוג לכתוב 51 שורות. נהוג להוסיף שרטוט נוסף מתחת לשורה האחרונה ומן הצדדים.
 
שורה 39:
[[קובץ:Stam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צורת אותיות כתב הסת"ם, לפי שיטת ה[[בית יוסף]]]]
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[כתב סת"ם]]}}
ב'''כתב סת"ם''' הוא כתב שבו משתמשים לכתיבתנכתבים ספרי תורה, מגילות, [[מזוזה|מזוזות]] ו[[תפילין]]. כתבעל זה משמש אתידי [[סופר סת"ם|סופרי הסתסת"ם]] ונכתב באמצעות [[קנה]] או [[נוצה]] ב[[דיו סת"ם|דיו-סת"ם]] על גבי קלף. לכתב הסת"ם צורה מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים מעל האותיות ש, ע, ט, נ, ן, ז, ג, צ, ץ. כתב זה איננו [[פיסוק|מפוסק]] או [[ניקוד|מנוקד]]. קיימים שני סוגי כתב עיקריים, כתב [[אשכנזים|אשכנזי]] (הנקרא גם כתב בית יוסף, משום שדיניו נכתבו בספר [[בית יוסף]]) וכתב [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדי]] (כתב וועליש, שדיניו נכתבו בספר [[יעקב עמדין|מור וקציעה]]).
 
[[הלכה למשה מסיני]] היא שיש לכתוב את ה[[כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות|סת"ם]] בדיו. דיני דיו הסת"ם מרובים הם, אך שתי הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם הן [[שחור|שחרוּת]] וקיום לאורך זמן. הדיו עשוי מ[[פיח]] להבת נר,{{מקור|נושא=יהדות}} [[שרף]] אילן, מי [[עפצים]], [[גומא]] וממרכיבים נוספים.
שורה 55:
* "'''ש'''מר לך את" - עמוד ק"ב.
* "'''מ'''ה טבו אהליך יעקב" - עמ' קפ"ד.
* {{דרושה הבהרה}}"'''ו'''אעידה בם" - עמ' רמ"ב.
 
===סימונים בספר התורה===
שורה 238:
ספר התורה השלם העתיק ביותר נמצא בספריית [[אוניברסיטת בולוניה]], והוא כבן 850 שנה. בעקבות טעות ב[[קטלוג]] תוארך הספר ל[[המאה ה-17|מאה ה-17]], ורק בשנת [[2013]] נתגלה כי הוא עתיק בהרבה וכי הוא נכתב ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]]{{הערה|{{הארץ|הארץ|חוקרים באיטליה: מצאנו את מגילת התורה העתיקה בעולם|1.2032295|29 במאי 2013|מנויים=לא}}}}.
 
ככל הידוע, ספר-התורה העתיק ביותר שנמצא עדיין בשימוש ב[[בית כנסת]], מצוי בקהילה היהודית ב[[ביאלה (איטליה)|ביאלה]]. על-פי בדיקת [[פחמן-14]] של [[גויל]]י הספר, הוא תוארך לסביבות שנת [[1250]]{{הערה|[https://danielventura.wikia.org/he/wiki/ספר_תורה_ביאלה ספר תורה ביאלה] באתר של דניאל ונטורה, {{ש}}[https://www.timesofisrael.com/oldest-torah-scroll-still-in-use-found-in-italy/ Oldest Torah scroll still in use found in Italy], באתר [[טיימסThe אוףTimes ישראלof Israel]] {{אנגלית}}}}.
 
קטעים עתיקים יותר מספרי תורה קיימים כבר בין [[מגילות מדבר יהודה]] וכן קיימים כתבי יד עתיקים יותר של התורה בצורת מצחף ([[קודקס]]), שאינם ספר תורה. כתב היד השלם העתיק ביותר של התנ"ך הוא [[כתב יד לנינגרד]]. כתב היד המכונה [[כתר ארם צובא]] הוא עתיק ממנו, אך מן התורה לא נשתמרו בו אלא פרקים בודדים בסוף [[ספר דברים]].
שורה 265:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{ספר תורה}}
{{הבהרה הלכתית}}