סטיב מקמנמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תארים: עיצוב |
←קריירת מועדונים: אני לא מבין מה המטרה של המילים? |
||
שורה 28:
מקמנמן החל את הקריירה בקבוצת הנוער של [[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] בשנת [[1988]]. בתחילת [[1990]] חתם על חוזה מקצועני עם המועדון, מספר ימים לאחר יום הולדתו ה-18. כבר בעונתו הראשונה החל מקמנמן להשתלב בקבוצה, כשהוא כובש ומבשל מספר שערים. בזכות הופעותיו המוצלחות קנה לעצמו מקמנמן מקום בסגל ליברפול ונחשב להבטחה גדולה. במשחק הגמר של [[גביע ה-FA]] ב-[[1992]] הוא הצטיין (לאחר שבישל את שער הניצחון) וזכה עם הקבוצה בתואר.
בעונת [[1994]]/[[1995]] הוצע למקמנמן חוזה בשווי מיליון [[ליש"ט]] על ידי מאמן הקבוצה החדש [[רוי אוונס]]. בגמר [[גביע הליגה האנגלית]] כבש מקמנמן צמד מול [[בולטון וונדררס]] וגרף שבחים רבים, כולל מ[[סר]] [[סטנלי מתיוס]], שנכח במשחק. בעונת 1995/[[1996]] זכה מקמנמן בתואר מלך הבישולים של ה[[פרמייר ליג]], עם 25 בישולים. ההצלחה בליברפול, לצד הופעה מרשימה בטורניר [[יורו 1996]] עם נבחרת אנגליה, הפכו את מקמנמן לכוכב
הפרסום וההצלחה הסיחו את דעתו של מקמנמן מהכדורגל. הוא החל לצאת למסיבות, לחתום על חוזים ולפרסם מותגי אופנה, כגון [[ג'ורג'ו ארמני]], [[טופ מן]] ו[[הוגו בוס]]. זכור במיוחד גמר הגביע האנגלי ב-1996, בו כמה שחקני ליברפול, מקמנמן ביניהם, ירדו לבדוק את כר הדשא (כמה שעות לפני המשחק) כשהם לבושים חליפות מהודרות תוצרת ארמני. מקמנמן וחבריו, [[ג'יימי רדנאפ]], [[דייוויד ג'יימס]], [[ג'ייסון מקאטיר]], [[סטן קולימור]] ו[[רובי פאולר]], זכו לכינוי המלגלג "ספייס בויז" (Spice Boys).
| |||