רשות התקשורת הפדרלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Blasphemer (שיחה | תרומות) יצירת דף עם התוכן "'''ועדת (רשות) התקשורת הפדרלית''' (באנגלית: Federal Communication Commission) או ה-FCC, היא סוכנות עצמאית של..." |
Blasphemer (שיחה | תרומות) |
||
שורה 3:
תחום שיפוט הוועדה הוא על חמישים [[מדינות ארצות הברית]], [[מחוז קולומביה]] ונכסים אמריקאיים. הוועדה גם עובדת בשיתוף פעולה עם גופים דומים במדינות אחרות ב[[צפון אמריקה]]. נכון לשנת [[2012]], הוועדה העסיקה 1,898 עובדים פדרליים, ותקציבה הוערך כ-354.2 מיליון [[דולר]].{{הערה|1=[http://hraunfoss.fcc.gov/edocs_public/attachmatch/DOC-304636A1.pdf תקציב ועדת התקשורת הפדרלית]}} משרדי הוועדה שוכנים בדרום מערב [[וושינגטון]] בשיטת חכירה ל-20 שנה החל משנת [[1996]].
==היסטוריה==
בשנת [[1934]], הקונגרס העביר את חוק התקשורת, אשר ביטל את ועדת הרדיו הפדרלית והעביר סמכויות בנושא [[רישיון|רישוי]] [[רדיו]] לועדת התקשורת הפדרלית החדשה וכלל בהם סמכויות [[טלקומוניקציה]] אשר היו שייכות לוועדת המסחר הבין-מדינית. חלק שני של החוק מתמקד בתקשורת במונחים שאולים מחקיקת רישוי [[מסילת ברזל|מסילות הברזל]] וחלק שלישי מכיל סעיפים דומים מחוק הרדיו של שנת [[1927]]. בשנת [[1940]], הוועדה הוציאה דו"ח בנושא [[רשת שידור|רשתות שידור]], אשר עסק בהתפרקות רשת [[NBC]] והקמת [[ABC]], הגביל את שעות השידור של הרשתות והבהיר את מעמדן של הרשתות בנושא העסקת אמנים.
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], הוועדה מצאה כי מיקמה תחנות שידור רבות בסמיכות האחת לשנייה, דבר שיצר הפרעות שידור. בזמן זה, התגלה כי ערוצי ה[[תג"ם]] (2 עד 13), אינם מתאימים לשידור ארצי. כתוצאה מכך, הוועדה חדלה לתת רישויי בנייה חדשים לתחנות שידור באוקטובר [[1948]] בצפייה ש"הקפאה" זו תימשך שישה חודשים. אולם, בשל התחלת השימוש בשיטת [[תא"ג]] ו[[טלוויזיה]] [[צבע|צבעונית]], ההקצאה מחדש של תחנות החלה רק בשנת [[1952]]. לאחר מכן גדל מספר התחנות מ-100 לכ-550 בחמש השנים הבאות, כאשר התחנה הראשונה נבנתה ב[[דנבר]] שהייתה העיר הגדולה ביותר ללא כל תחנת טלוויזיה. הדו"ח השישי של הוועדה משנה זו גם ויסת את הערבוב שנוצר משידור בשיטות תא"ג ותג"ם.
מערכת היחסים בין הוועדה לחברת הטלפון והטלגרף האמריקאית ([[AT&T]]) השתנתה במשך השנים. במשך שנים, התייחסו הוועדה ופקידי הממשל לחברה כאל [[מונופול]]. הוועדה פיקחה על [[תעריף|תעריפי]] ה[[טלפוניה]] כדי להגביל רווחים ולהבטיח שיוויון תעריפי. ב[[שנות השישים של המאה ה-20|שנות השישים]], הוועדה אישרה לחברות תקשורת בינלאומיות להציע שירותים מיוחדים. ב[[שנות השבעים של המאה ה-20|שנות השבעים]] מגמה זו הורחבה ושירותים נוספים לציבור. בשנת [[1982]] נתבעה חברת AT&T על הצעות מחיר נמוכות מדיי בהיותה מונופול, ושנתיים לאחר מכן, הוועדה החליטה לחתור לעבר תחרות בשוק זה.
בשנת [[1996]], הקונגרס חוקק את חוק ה[[טלקומוניקציה]], אשר ביקש ליצור תחרות נוספות בשירותי הטלפוניה הארצית באמצעות שימוש בתחנות ממסר. מדיניות זו הצליחה בצורה מועטה ביותר ויצרה ביקורת רבה. התפתחות ה[[אינטרנט]], תקשורת דרך [[כבלים]] ו[[תקשורת אלחוטית]] העלו שאלות האם חקיקה נוספת דרושה כדי לקיים תחרות ב[[פס רחב]]. בין השנים [[2009]] ו-[[2011]], ובתמיכת הוועדה, החלה חקיקת חוק הרדיו הקהילתי.{{הערה|1=[ http://www.govtrack.us/congress/bill.xpd?bill=h111-1147 חוק הרדיו הקהילתי], מתוך אתר Govtrack}} ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הקודם]], החלה מדיניות באמצעות חוק אכיפת יושרה בפס רחב וגם קודם לכן, של צנזורה של תכנים לא ראויים לשידור (כמו תקרית חשיפת ה[[שד]] של [[ג'נט ג'קסון]] בזמן ה[[סופרבול]] בשנת [[2004]].
==מבנה הסוכנות==
==ביקורות==
| |||