קולמוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הקולמוס בכתיבת סת"ם: אין דבר כזה קנה סוף. יש קנה מצוי ויש סוף. זוהי טעות רווחת. |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=כלי כתיבה|אחר=פרויקט קולמוס של גופנים עבריים חופשיים|ראו=[[קולמוס (גופנים)]]}}
{{מקורות}}
[[קובץ:קלף, נוצה ודיו.jpg|ממוזער|קולמוס וקלף]]▼
[[קובץ:קולמוס.JPG|שמאל|ממוזער|200px|קולמוס]]
[[קובץ:Alfred Stevens - The Letter.jpg|ממוזער|200px|"המכתב" - ציור של אישה עם קולמוס]]
[[קובץ:Gabriel bucelinus.jpg|ממוזער|200px|הסופר ה[[בנדיקטינים|בנדיקטיני]] [[גבריאל בוסלין]] {{אנ|Gabriel Bucelin}} כותב בעט נוצה, ציור מהמאה ה-17]]
'''קוּלְמוּס''' (גם: '''קוּלְמוֹס'''), [[נוצה]] או [[קנה]] המשמשים ל[[כתיבה]].
שורה 15:
קולמוסים העשויים קנה שמשו בעיקר בקהילות יהודיות ב[[אגן הים התיכון]], ואלה עדיין משמשים סופרי סת"ם גם בימינו, השומרים על מסורת הכנה זו, למרות שאלה הנוצתיים הפכו נפוצים יותר וקלים יותר להכנה, מבחינה טכנית.
השימוש בנוצה כקולמוס החל במערב ככל הנראה מימי הביניים המוקדמים (מאה 6 לספירה) והפך נפוץ עקב היותה נוחה יותר לכתיבה על קלף והיותה ניתנת להשגה יותר מהקנה המסורתי. למעשה, המילה קולמוס שפירושה קנה הפכה לשמה של הנוצה ששימשה לכתיבה בגלל השימוש בה בדומה לקולמוס הקנה בו כתבו
קולמוס הנעשה מנוצה של ציפור גדולה עדיין נמצא בשימוש בימינו, ככלי מדויק וגמיש בתחום ה[[קליגרפיה]].
שורה 25:
== הקולמוס בכתיבת סת"ם ==
[[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]] משתמשים בקולמוס לצורך [[כתב סת"ם|כתיבת]] ספרי התורה, תפילין, מזוזות ומגילות על [[קלף (יהדות)|קלף]]. את הקולמוס מכינים מ[[קנה מצוי]] או מנוצה (רצוי עיקרית) של עוף גדול – בימינו בעיקר [[תרנגול הודו]] או אווז. למרות חוסר הפופולריות ישנם קולמוסים העשויים ממתכות שונות. כיום נפוצים אף קולמוסים העשויים מפלסטיק.
| |||