משפט עברי – הבדלי גרסאות

בראשית ימי המדינה תרם רבות השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] להכנסת המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית.

 

 

אימוץ "מעשי" של המשפט העברי נעשה במסגרת פסקי הדין של בתי המשפט השונים. החלו בכך שופטי בית המשפט העליון בשנים הראשונות של המדינה, כאשר הבולטים שבהם היו השופט הרב פרופ' [[שמחה אסף]] והשופט ד"ר [[משה זילברג]]. בדור שלאחריהם, הובאו מקורות המשפט העברי על ידי השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] והשופט ד"ר [[יצחק קיסטר]]. גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, [[שניאור זלמן חשין]], הרבה להתבסס על המשפט העברי והוא שנקט לראשונה בביטוי "עשיית עושר ולא במשפט",{{הערה|1=קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל. (ירמיהו פרק י"ז פסוק יא')}} שלימים עוגן בחוק [[עשיית עושר ולא במשפט]] בשנת [[1979]]. מאוחר יותר, ניתן לציין כמי שהרבה ביישום המשפט העברי את השופט [[מנחם אלון]], שבשנותיו האחרונות ב[[בית המשפט העליון]] כיהן כמשנה לנשיא. מנחם אלון הגיע לשיפוט לאחר שנים של מחקר והוראה אקדמיים שבהם עסק רבות במשפט העברי: הוא חיבר את הספר "משפט עברי" (שלושה כרכים), ייסד את [[המכון לחקר המשפט העברי]] ליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ועמד שנים רבות בראשו, ואשר "הצמיח" את חוקריו ומוריו של המשפט העברי בימנו.{{הערה|[[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], [http://books.google.com/books?id=xwu40qDfBZQC&pg=PA316 להיות יהודי: תרבות, משפט, דת, מדינה], הוצאת כנרת, 2006, עמוד 316}} נשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]], כתב בספרו "שופט בחברה דמוקרטית": "נקודת המוצא שלי היא חילונית... חרף זאת הנני סבור כפי שרבים מהחילונים סבורים וכפי שמשפט המדינה קובע, כי יש מקום למשפט העברי במשפט המדינה וכי מקום זה ילך ויגדל ככל שהידע על דבר המשפט העברי והגישה אליו ילכו ויגדלו".{{הערה|אהרן ברק, '''שופט בחברה דמוקרטית''', הוצאת ירושלים, 2004, עמ' 289}}