משפט עברי – הבדלי גרסאות

בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת הגדרה זו קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים.{{הערה|על מחלוקת אלון-אנגלרד ראי גדעון ספיר, 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו', עיוני משפט כה (תשס"א), 189-220}} [[מנחם אלון]] סבור כי משפט עברי כולל את התחומים ב[[הלכה]] שמקובלים כתחומים [[משפטים|משפט]]יים בשיטות משפט אחרות, כמו [[דיני נזיקין]], [[דיני קניין]] ו[[דיני עונשין]]. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" (Judicial) והלכות "דתיות" (Religious).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = מנחם אלון|שם = עוד לענין מחקרו של המשפט העברי|כתב עת = משפטים ח|כרך = ח|עמ = 99-137|שנת הוצאה = (תשל"ז)}}}} דעה דומה מביע [[שמשון אטינגר]], המגדיר במסגרת המשפט העברי את כל החוקים שהיה עלינו להמציא אילו לא הייתה תורה, כלומר כל אותם חוקים הנוגעים לתחומים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים.{{מקור|נושא=יהדות}} לעומתם, [[יצחק אנגלרד]] סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות והלכות דתיות, וחלוקה כזו היא שרירותית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = יצחק אנגלרד|שם = מחקר המשפט העברי – מהותו ומטרותיו|כתב עת = משפטים|כרך = ז|עמ = 34-64|שנת הוצאה = תשל"ו-תשל"ז}}}}