משפט עברי – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח|אחר=ספרו של מנחם אלון|ראו=[[המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]}}

[[קובץ:Heichal Shlomo Interiors IMG 7328.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מבואת [[בית הדין הרבני הגדול|בית הדין הגדול]] לשעבר ב[[היכל שלמה]] בירושלים]]

 

בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת הגדרה זו קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים.{{הערה|על מחלוקת אלון-אנגלרד ראי גדעון ספיר, 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו', עיוני משפט כה (תשס"א), 189-220}} [[מנחם אלון]] סבור כי משפט עברי כולל את התחומים ב[[הלכה]] שמקובלים כתחומים [[משפטים|משפט]]יים בשיטות משפט אחרות, כמו [[דיני נזיקין]], [[דיני קניין]] ו[[דיני עונשין]]. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" (Judicial) והלכות "דתיות" (Religious).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = מנחם אלון|שם = עוד לענין מחקרו של המשפט העברי|כתב עת = משפטים ח|כרך = ח|עמ = 99-137|שנת הוצאה = (תשל"ז)}}}} דעה דומה מביע [[שמשון אטינגר]], המגדיר במסגרת המשפט העברי את כל החוקים שהיה עלינו להמציא אילו לא הייתה תורה, כלומר כל אותם חוקים הנוגעים לתחומים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים.{{מקור}} לעומתם, [[יצחק אנגלרד]] סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות והלכות דתיות, וחלוקה כזו היא שרירותית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = יצחק אנגלרד|שם = מחקר המשפט העברי – מהותו ומטרותיו|כתב עת = משפטים|כרך = ז|עמ = 34-64|שנת הוצאה = תשל"ו-תשל"ז}}}}

 

=== בתורה שבכתב ===

 

 

פרשה נוספת המהווה מקור חשוב לדיני המשפט העברי היא '''[[פרשת שופטים]]''' שב[[ספר דברים]]. בפרשה זו לא נידונים דיני ממונות אך מובאת בה החובה להקים מערכת משפט הוגנת:

 

 

 

=== בתורה שבעל פה ===

 

ב[[סדר מועד]] - דיני [[קידוש החודש]] מובאים ב[[מסכת ראש השנה]].

 

 

 

מסכתות [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] ו[[מכות]] עוסקות בסדרי המשפט ובדרך קיום העונשים השונים.