משפט עברי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כובש המלפפונים (שיחה | תרומות) מ תיקון |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 5:
בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת הגדרה זו קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים.{{הערה|על מחלוקת אלון-אנגלרד ראי גדעון ספיר, 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו', עיוני משפט כה (תשס"א), 189-220}} [[מנחם אלון]] סבור כי משפט עברי כולל את התחומים ב[[הלכה]] שמקובלים כתחומים [[משפטים|משפט]]יים בשיטות משפט אחרות, כמו [[דיני נזיקין]], [[דיני קניין]] ו[[דיני עונשין]]. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" (Judicial) והלכות "דתיות" (Religious).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = מנחם אלון|שם = עוד לענין מחקרו של המשפט העברי|כתב עת = משפטים ח|כרך = ח|עמ = 99-137|שנת הוצאה = (תשל"ז)}}}} דעה דומה מביע [[שמשון אטינגר]], המגדיר במסגרת המשפט העברי את כל החוקים שהיה עלינו להמציא אילו לא הייתה תורה, כלומר כל אותם חוקים הנוגעים לתחומים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים.{{מקור|נושא=יהדות}} לעומתם, [[יצחק אנגלרד]] סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות והלכות דתיות, וחלוקה כזו היא שרירותית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = יצחק אנגלרד|שם = מחקר המשפט העברי – מהותו ומטרותיו|כתב עת = משפטים|כרך = ז|עמ = 34-64|שנת הוצאה = תשל"ו-תשל"ז}}}}
==
===
בתורה שבכתב, מוקדשות מספר פרשיות להצגת חוקי המשפט העברי. הראשונה שבהם היא '''[[פרשת משפטים]]''' שב[[ספר שמות]], שם מובאים רוב [[דיני ממונות|דיני הממונות]] המוזכרים בתורה בכלל, דיני [[עבד עברי]] ו[[אמה עברייה]], דיני [[רוצח]] וכן הוראות המתייחסות לשופטים.
שורה 16 ⟵ 15:
כמו כן, בפרשה מובאים דיני [[זקן ממרא]], דיני [[עדות (הלכה)|עדות]], ודיני [[רוצח בשגגה]].
===
ב[[משנה]] מובאים חוקי המשפט העברי במספר מסכתות:
שורה 27 ⟵ 26:
בניגוד למסכתות רבות אחרות, על כל המסכתות העוסקות בדיני המשפט העברי נכתב חיבור מקביל, גם ב[[תלמוד הירושלמי]] וגם ב[[תלמוד הבבלי]].
גם [[קודקס|בקודקסים]] הלכתיים מאוחרים יותר מובאים חוקי המשפט העברי, הללו מופיעים בהרחבה גם בספרו של ה[[רמב"ם]] [[משנה תורה]] וגם מאוחר יותר בארבעת הטורים ובשולחן ערוך.
== המשפט העברי בישראל ==▼
אף ש[[המשפט בישראל|המשפט במדינת ישראל]] הוא משפט חילוני, אשר שואב את עקרונותיו מן [[המשפט המקובל]] ומן הדין העות'מאני, יש בו השפעה של המשפט העברי. את רוח מערכת היחסים הזו בין עקרונות המשפט העברי לבין החקיקה הישראלית ניתן למצוא בדברי חברי הוועדה שדנה בהצעת חוק תחולת עקרוני המשפט העברי.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", הצעת חוק תחולת עקרוני המשפט העברי, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), עמ' 104-112, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf באתר דעת].</ref> במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות המצויים במשפט העברי לתוך [[חוקי מדינת ישראל]]. . דוגמאות לכך:▼
במשנה תורה לרמב"ם מופיעים דיני המשפט העברי בחמישה כרכים:
# '''[[ספר זמנים]]''': הלכות [[קידוש החודש]].
# '''[[ספר נזיקין]]''': הלכות [[דיני ממונות|נזקי ממון]], הלכות [[גנבה (משפט עברי)|גנבה]], הלכות [[גזל (משפט עברי)|גזילה]] ו[[השבת אבידה|אבידה]], הלכות [[ארבעה אבות נזיקין|חובל ומזיק]], הלכות [[לא תרצח|רוצח]] ו[[לא תעמוד על דם רעך|שמירת נפש]].
# '''[[ספר קניין]]''': הלכות [[אונאה|מכירה]], הלכות [[הפקר|זכייה ומתנה]], הלכות [[הרחקת נזיקין|שכנים]], הלכות [[שליח (הלכה)|שלוחין]] ו[[שותפות (משפט עברי)|שותפין]], הלכות [[עבד עברי|עבדים]].
# '''[[ספר משפטים]]''': הלכות [[הלנת שכר (הלכה)|שכירות]], הלכות [[דיני שומרים|שאלה ופיקדון]], הלכות [[מצוות הלוואה|מלווה ולווה]], הלכות [[טוען וחוזר וטוען|טוען ונטען]], הלכות [[נחלות השבטים|נחלות]].
# '''[[ספר שופטים (משנה תורה)|ספר שופטים]]''': הלכות [[סנהדרין]] ו[[הענישה בהלכה|העונשין המסורין להם]], הלכות [[עדות (הלכה)|עדות]], הלכות [[מצווה לשמוע דברי חכמים|ממרים]], הלכות [[אבלות (יהדות)|אבל]], הלכות [[שום תשים עליך מלך|מלכים]] ו[[הלכות מלחמה|מלחמות]].
בטור, ובשולחן ערוך (שאימץ את סדר החלוקה של הטור) מופיעים דיני המשפט העברי בעיקרם בשניים מתוך ארבעת הכרכים:
# '''[[אבן העזר]]''' – עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב, י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
# '''[[חושן משפט]]''' – על הלכות [[דיין (הלכה)|דיינים]], ממונות, דיני [[בית דין]], הדין האזרחי והפלילי.
לצד אלה דיני המשפט העברי מפוזרים בעשרות אלפי שאלות ותשובות (שו"ת) שנשאלו חכמי ישראל במהלך הדורות.
==ענפי המשפט העברי==
על אף שהחלוקה המדוייקת לקטגוריות נתונה במלוקת בין החוקרים והמשפטנים השונים, מקובל להגדיר את ענפי המשפט העברי ככאלה הכוללים '''את כל ענפי המשפט המוכרים משיטות משפט אחרות. בתוכם ניתן למנות:'''
* '''משפט ציבורי:''' משפט מנהלי; משפט פלילי
* '''משפט פרטי:''' משפט אזרחי (דיני ממונות) – דיני נזיקין / דיני חוזים / דיני קניין / עשיית עושר ולא במשפט; דיני משפחה
* '''משפט פרוצדורלי:''' דיני ראיות, דיון פלילי ואזרחי
▲אף ש[[המשפט בישראל|המשפט במדינת ישראל]] הוא משפט חילוני, אשר שואב את עקרונותיו מן [[המשפט המקובל]] ומן הדין העות'מאני, יש בו השפעה של המשפט העברי. את רוח מערכת היחסים הזו בין עקרונות המשפט העברי לבין החקיקה הישראלית ניתן למצוא בדברי חברי הוועדה שדנה בהצעת חוק תחולת עקרוני המשפט העברי.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", הצעת חוק תחולת עקרוני המשפט העברי, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), עמ' 104-112, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf באתר דעת].</ref> במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות המצויים במשפט העברי לתוך [[חוקי מדינת ישראל]]
* [[תקנת השבים]], שהיא העיקרון לפיו יש להקל על עבריין המעוניין לשוב בו מדרכו הרעה.
* [[חוק לא תעמוד על דם רעך]], היונק את שמו ואת תוכנו מפסוק בספר [[ויקרא]] באיסור [[לא תעמוד על דם רעך]].
שורה 43 ⟵ 66:
בראשית ימי המדינה תרם רבות השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] להכנסת המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית.
דחיפה חזקה להכנסת המשפט העברי לתוך מערכת המשפט של המדינה הייתה מצד גורמים [[דתיים לאומיים]], וביניהם גם ראש [[ישיבת מרכז הרב]], הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] שראה בחשיבות רבה את הטמעת החוק העברי במערכות המשפט, וקונן על כך שבתי המשפט של מדינת ישראל יונקים מהחוק ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] והבריטי, יותר מאשר מהחוק העברי. בחוגים הדתיים היו אחרים שלא התלהבו מכך, ביניהם בלט [[חבר הכנסת]] [[זרח ורהפטיג]], מייסד המכון לחקר המשפט העברי במשרד המשפטים ומנהלה הראשון, שלא ראה טעם רב בשימוש "חילוני" במשפט דתי.{{הערה|חוקה לישראל - דת ומדינה, ירושלים, מסילות, 1988.}}
אימוץ "מעשי" של המשפט העברי נעשה במסגרת פסקי הדין של בתי המשפט השונים. החלו בכך שופטי בית המשפט העליון בשנים הראשונות של המדינה, כאשר הבולטים שבהם היו השופט הרב פרופ' [[שמחה אסף]] והשופט ד"ר [[משה זילברג]]. בדור שלאחריהם, הובאו מקורות המשפט העברי על ידי השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] והשופט ד"ר [[יצחק קיסטר]]. גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, [[שניאור זלמן חשין]], הרבה להתבסס על המשפט העברי והוא שנקט לראשונה בביטוי "עשיית עושר ולא במשפט",{{הערה|1=קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל. (ירמיהו פרק י"ז פסוק יא')}} שלימים עוגן בחוק [[עשיית עושר ולא במשפט]] בשנת [[1979]]. מאוחר יותר, ניתן לציין כמי שהרבה ביישום המשפט העברי את השופט [[מנחם אלון]], שבשנותיו האחרונות ב[[בית המשפט העליון]] כיהן כמשנה לנשיא. מנחם אלון הגיע לשיפוט לאחר שנים של מחקר והוראה אקדמיים שבהם עסק רבות במשפט העברי: הוא חיבר את הספר "משפט עברי" (שלושה כרכים), ייסד את [[המכון לחקר המשפט העברי]] ליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ועמד שנים רבות בראשו, ואשר "הצמיח" את חוקריו ומוריו של המשפט העברי בימנו.{{הערה|[[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], [http://books.google.com/books?id=xwu40qDfBZQC&pg=PA316 להיות יהודי: תרבות, משפט, דת, מדינה], הוצאת כנרת, 2006, עמוד 316}} נשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]], כתב בספרו "שופט בחברה דמוקרטית": "נקודת המוצא שלי היא חילונית... חרף זאת הנני סבור כפי שרבים מהחילונים סבורים וכפי שמשפט המדינה קובע, כי יש מקום למשפט העברי במשפט המדינה וכי מקום זה ילך ויגדל ככל שהידע על דבר המשפט העברי והגישה אליו ילכו ויגדלו".{{הערה|אהרן ברק, '''שופט בחברה דמוקרטית''', הוצאת ירושלים, 2004, עמ' 289}}
שורה 54 ⟵ 77:
כאשר יש התנגשות בין שתי מערכות הדינים, ניצב איפוא האזרח היהודי שומר המצוות בפני בעיה קשה, באשר מחד גיסא הוא רואה עצמו נאמן לחוקי התורה, אבל מאידך גיסא הוא רואה עצמו בו בזמן נאמן גם לחוקי המדינה. קונפליקט זה גלש לסוגיות שמעבר למשפט והוליד מגזרים בישראל, שכל אחד מהם מצדד בעמדה שונה בסוגיות שונות וביניהם הסוגיה שלפנינו.
==
ההלכה [[ערכאות של גויים|מחייבת]] יהודי לתבוע את חברו רק ב[[בית דין|בתי דינים]] המחויבים למשפטי התורה. ישנו איסור הלכתי לדון [[דיני ממונות]] בבית משפט ישראלי, בדומה לאיסור לדון בפני "ערכאות של עכו"ם" - זאת אף אם פסק הדין יהיה זהה לפסק שייתן בית הדין. עם זאת, בית דין רשאי להרשות לאדם להגיש תביעה בבית משפט לצורך גביית ממון שבית הדין מצא שהתובע זכאי לקבל לפי דיני התורה, אלא שהנתבע אינו מוכן לדון לפיהם. באשר לדין הפלילי, פוסקי ההלכה המכירים בסמכות המדינה באופן כללי, לרוב מכירים גם בסמכותה לדון בפלילים מכוח 'משפט המלכות' ([[דינא דמלכותא דינא]]).
שורה 68 ⟵ 91:
* [[הענישה בהלכה]]
* [[המעשים לבני ישראל]]
* [[בית דין רבני]]
* [[בית משפט השלום העברי]]
==
{{טורים
| תוכן = * [[חיים הירשנזון|הרב חיים הירשנזון]], מלכי בקודש, שאלות ותשובות בהנהגת הממלכה בישראל על פי דרכי ההלכה, ס. לואיס, תרע"ט-תרפ"ו, ו' כרכים.
שורה 104 ⟵ 128:
}}
==
{{טורים|תוכן=
===
* [https://www.gov.il/he/departments/units/jewish_law/govil-landing-page אתר המחלקה למשפט העברי, משרד המשפטים]
* [https://web.archive.org/web/20041215110359/http://www.mishpativri.org.il/hebrew/heb_mavo.htm עמותת מורשת המשפט]
שורה 119 ⟵ 143:
*[https://www.netanya.ac.il/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99/ אודות המרכז ליישומי משפט עברי (מרכז ישמ"ע)], באתר המכללה האקדמית נתניה
===
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16635&kwd=7159 חוק יסודות המשפט, התש"ם - 1980], מאמר מאת אורלי אילני, באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
*[http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/139-2.htm "מי מפחד ממשפט עברי"], הרב [[מיכאל ויגודה]]
שורה 141 ⟵ 165:
* {{אסיף}}
==
{{הערות שוליים}}
| |||