משפט עברי – הבדלי גרסאות

בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת הגדרה זו קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים.{{הערה|על מחלוקת אלון-אנגלרד ראי גדעון ספיר, 'שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו', עיוני משפט כה (תשס"א), 189-220}} [[מנחם אלון]] סבור כי משפט עברי כולל את התחומים ב[[הלכה]] שמקובלים כתחומים [[משפטים|משפט]]יים בשיטות משפט אחרות, כמו [[דיני נזיקין]], [[דיני קניין]] ו[[דיני עונשין]]. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" (Judicial) והלכות "דתיות" (Religious).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = מנחם אלון|שם = עוד לענין מחקרו של המשפט העברי|כתב עת = משפטים ח|כרך = ח|עמ = 99-137|שנת הוצאה = (תשל"ז)}}}} דעה דומה מביע [[שמשון אטינגר]], המגדיר במסגרת המשפט העברי את כל החוקים שהיה עלינו להמציא אילו לא הייתה תורה, כלומר כל אותם חוקים הנוגעים לתחומים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים.{{מקור|נושא=יהדות}} לעומתם, [[יצחק אנגלרד]] סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות והלכות דתיות, וחלוקה כזו היא שרירותית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = יצחק אנגלרד|שם = מחקר המשפט העברי – מהותו ומטרותיו|כתב עת = משפטים|כרך = ז|עמ = 34-64|שנת הוצאה = תשל"ו-תשל"ז}}}}

 

בתורה שבכתב, מוקדשות מספר פרשיות להצגת חוקי המשפט העברי. הראשונה שבהם היא '''[[פרשת משפטים]]''' שב[[ספר שמות]], שם מובאים רוב [[דיני ממונות|דיני הממונות]] המוזכרים בתורה בכלל, דיני [[עבד עברי]] ו[[אמה עברייה]], דיני [[רוצח]] וכן הוראות המתייחסות לשופטים.

 

כמו כן, בפרשה מובאים דיני [[זקן ממרא]], דיני [[עדות (הלכה)|עדות]], ודיני [[רוצח בשגגה]].

 

ב[[משנה]] מובאים חוקי המשפט העברי במספר מסכתות:

 

ב[[סדר נשים]] - דיני [[יבום]] ו[[חליצה]] מובאים ב[[מסכת יבמות]]. דיני [[כתובה]] ו[[נישואין]] מובאת ב[[מסכת כתובות]]. דיני [[סוטה (הלכה)|סוטה]] מובאים ב[[מסכת סוטה]], ודיני [[גירושין]] מובאים ב[[מסכת גיטין]] וב[[מסכת קידושין|קידושין]] מובאים דיני [[אירוסין]], וחלק מדיני [[מעשה קניין|קניין]].

 

 

בניגוד למסכתות רבות אחרות, על כל המסכתות העוסקות בדיני המשפט העברי נכתב חיבור מקביל, גם ב[[תלמוד הירושלמי]] וגם ב[[תלמוד הבבלי]].

 

* [[תקנת השבים]], שהיא העיקרון לפיו יש להקל על עבריין המעוניין לשוב בו מדרכו הרעה.

* [[חוק לא תעמוד על דם רעך]], היונק את שמו ואת תוכנו מפסוק בספר [[ויקרא]] באיסור [[לא תעמוד על דם רעך]].

בראשית ימי המדינה תרם רבות השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] להכנסת המשפט העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית.

 

 

אימוץ "מעשי" של המשפט העברי נעשה במסגרת פסקי הדין של בתי המשפט השונים. החלו בכך שופטי בית המשפט העליון בשנים הראשונות של המדינה, כאשר הבולטים שבהם היו השופט הרב פרופ' [[שמחה אסף]] והשופט ד"ר [[משה זילברג]]. בדור שלאחריהם, הובאו מקורות המשפט העברי על ידי השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] והשופט ד"ר [[יצחק קיסטר]]. גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, [[שניאור זלמן חשין]], הרבה להתבסס על המשפט העברי והוא שנקט לראשונה בביטוי "עשיית עושר ולא במשפט",{{הערה|1=קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל. (ירמיהו פרק י"ז פסוק יא')}} שלימים עוגן בחוק [[עשיית עושר ולא במשפט]] בשנת [[1979]]. מאוחר יותר, ניתן לציין כמי שהרבה ביישום המשפט העברי את השופט [[מנחם אלון]], שבשנותיו האחרונות ב[[בית המשפט העליון]] כיהן כמשנה לנשיא. מנחם אלון הגיע לשיפוט לאחר שנים של מחקר והוראה אקדמיים שבהם עסק רבות במשפט העברי: הוא חיבר את הספר "משפט עברי" (שלושה כרכים), ייסד את [[המכון לחקר המשפט העברי]] ליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ועמד שנים רבות בראשו, ואשר "הצמיח" את חוקריו ומוריו של המשפט העברי בימנו.{{הערה|[[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], [http://books.google.com/books?id=xwu40qDfBZQC&pg=PA316 להיות יהודי: תרבות, משפט, דת, מדינה], הוצאת כנרת, 2006, עמוד 316}} נשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]], כתב בספרו "שופט בחברה דמוקרטית": "נקודת המוצא שלי היא חילונית... חרף זאת הנני סבור כפי שרבים מהחילונים סבורים וכפי שמשפט המדינה קובע, כי יש מקום למשפט העברי במשפט המדינה וכי מקום זה ילך ויגדל ככל שהידע על דבר המשפט העברי והגישה אליו ילכו ויגדלו".{{הערה|אהרן ברק, '''שופט בחברה דמוקרטית''', הוצאת ירושלים, 2004, עמ' 289}}

כאשר יש התנגשות בין שתי מערכות הדינים, ניצב איפוא האזרח היהודי שומר המצוות בפני בעיה קשה, באשר מחד גיסא הוא רואה עצמו נאמן לחוקי התורה, אבל מאידך גיסא הוא רואה עצמו בו בזמן נאמן גם לחוקי המדינה. קונפליקט זה גלש לסוגיות שמעבר למשפט והוליד מגזרים בישראל, שכל אחד מהם מצדד בעמדה שונה בסוגיות שונות וביניהם הסוגיה שלפנינו.

 

 

גם חקיקה אזרחית, כל עוד אינה מתנגשת בהלכה, מקבלת לעיתים קרובות תוקף הלכתי, כי היא הופכת ל[[מנהג המדינה]], וההנחה היא שהתושבים מקבלים על עצמם לשאת ולתת ביניהם לפיה. בהקשר של קהילה יהודית נפרדת, מוכר בהלכה גם מושג של "[[תקנות הקהל]]" – תקנות נציגי הציבור, שלהם תוקף מחייב, בכפוף לסייגים מסוימים.

* [[הענישה בהלכה]]

* [[המעשים לבני ישראל]]

 

{{טורים

| תוכן = * [[חיים הירשנזון|הרב חיים הירשנזון]], מלכי בקודש, שאלות ותשובות בהנהגת הממלכה בישראל על פי דרכי ההלכה, ס. לואיס, תרע"ט-תרפ"ו, ו' כרכים.

* [[מנחם אלון]], '''[[המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]].

* [[אהרון קירשנבאום]], [[נחום רקובר]] [[דוד אריה פרנקל|ודוד אריה פרנקל]], '''מורה דרך במקורות המשפט העברי''', ירושלים: הוצאת ספרית המשפט העברי.

* חיבוריו של [[נחום רקובר]]:

** '''אוצר המשפט''' - מפתח ביבליוגרפי של המשפט העברי, ירושלים, תשל"ה-1975.

** '''המשפט העברי בחקיקת הכנסת''', 1988. {{ULI|003731254}}

** '''השליחות וההרשאה במשפט העברי''', ירושלים, תשל"ב-1972. {{ULI|004224623}}

** '''איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים''', ירושלים תשנ"ד-1994. {{ULI|003852276}}

** '''סודו של המשפט העברי - צדק משפט יושר ורחמים''', 2019. {{ULI|024165317}}

* פרופ' [[יעקב בזק]], משפט עברי, סוגיות נבחרות במשפט העברי לדורותיו בהשוואה למשפטי ימינו, מוסד הרב קוק.

* שמשון אטינגר ואחרים, '''סוגיות במשפט העברי''', בהוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 2006. {{ULI|007295634}}

* פינחס חליווה, '''השלום כערך-על במשפט העברי ובמדרשי חז"ל''', ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ה 2015. {{ULI|012857422}}

*יצחק איזיק הרצוג, '''המוסדות העיקריים של המשפט העברי''', ראשון לציון: ידיעות אחרונות, תשע"ו 2016. {{ULI|014681820}}

}}

 

{{טורים|תוכן=

* [https://www.gov.il/he/departments/units/jewish_law/govil-landing-page אתר המחלקה למשפט העברי, משרד המשפטים]

* [https://web.archive.org/web/20041215110359/http://www.mishpativri.org.il/hebrew/heb_mavo.htm עמותת מורשת המשפט]

*[https://www.netanya.ac.il/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99/ אודות המרכז ליישומי משפט עברי (מרכז ישמ"ע)], באתר המכללה האקדמית נתניה

 

* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16635&kwd=7159 חוק יסודות המשפט, התש"ם - 1980], מאמר מאת אורלי אילני, באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]

*[http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/139-2.htm "מי מפחד ממשפט עברי"], הרב [[מיכאל ויגודה]]

* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/ משפט עברי], באתר "דעת"

* הפולמוס אודות גישתו של מיכאל אברהם:

** {{אקדמות|[[מיכאל אברהם]]|האם ההלכה היא משפט עברי?|15.9.Araham|ט"ו, מרחשוון תשס"ה, עמ' 141–163}}

* {{וידאו}} שיעורים במשפט העברי לצפייה [http://www.beinenu.com/faceted_search/results/taxonomy%3A48553 '''<big><small>באתר בינינו</small></big>'''.]

}}

 

{{הערות שוליים}}

 

{{ספר דברים}}

{{חוק ומשפט}}

{{דיני ממונות}}

{{מצוות ומנהגים יהודיים}}

 

[[קטגוריה:הלכה|*]]