מינהל ציבורי – הבדלי גרסאות

 

== משפט עברי ==

 

ביטוי נוסף למעמד המיוחד של הרשות הציבורית לעומת המעמד של אדם פרטי במשפט העברי ניתן למצוא באופן שבו מעשים שונים מקבלים משמעות משפטית-הלכתית. לדוגמא, בהודאה של היחיד נדרש שיהיו שני עדים לכך, אך בהודאה של גורם בשם הרשות הציבורית אין דרישה כזו. דוגמא נוספת היא שמעשי קניין רבים הנעשים בשם הציבור תקפים גם במקרים שביחיד אינם תקפים<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 189-194: התקשרות חוזית של הציבור. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/court/court01.pdf אתר דעת]</ref>.