(Go: >> BACK << -|- >> HOME <<)

גלידה מסטיק

כינוי עממי לגלידות בעלות מרקם נמתח ודביק, שנקראות כך על שם תבלין ה-"מסטיקא (שרף עץ האלה טחון)"

גלידה מסטיק (גלידות על בסיס שרף) הוא כינוי עממי לגלידות בעלות מרקם גמיש, קרמי ודביק, שנקראות כך על שם תבלין ה"מסטיקא" (שרף עץ האלה טחון).

גלידה מסטיק טורקית בגלידרייה באיסטנבול

היסטוריה


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

גלידה מסטיק הומצאה לראשונה בטורקיה בתקופה האימפריה העות'מאנית ונקראה בשם "דונדורמה". היא קיימת כבר קיימת כבר 300 שנה כאשר המתכון שלה נשמר בסוד שנים רבות. ישנם מקומות בטורקיה בהם נהוג להכניס את הגלידה לתוך מכל גדול מצויד בכפות ענק לבחישה מתמדת, כדי שלא תתמצק יתר על המידה, ולהגיש אותה בצלחת עם סכין ועם מזלג. הגלידה פופולרית מאוד בטורקיה וישנם אף דוכני רחוב מיוחדים לגלידה מסטיק טורקית, בהם יוצקים סירופ שוקולד רותח על גביע של גלידה. ישנם מוכרי גלידה הנוהגים לערוך להטוטים ומופעי רחוב לתיירים עם הגלידה בגלל גמישותה הרבה והעמידות שלה נגד ההמסה. פרסומה הרב של הגלידה בטורקיה גרם לשכונה באיסטנבול להקרא בשם "דונדורמה".

במזרח הרחוק מוכרת הגרסה הטורקית של הגלידה.

להקת מארש דונדורמה נקראת על שמה של הגלידה.

גלידה סורית

באמצע המאה ה-19 הביא סוחר סורי את המתכון הסודי של הגלידה מטורקיה לדמשק ושם פיתח גרסה מקומית רכה יותר לגלידה בשם בוזה, שהיא יותר קלילה ואוורירית מן הגרסה הטורקית, ומשם היא הופצה אל ארצות ערב. בישראל ובשאר מדינות המזרח התיכון מוכרת הגרסה הערבית של הגלידה.

בישראל

בישראל נמכרת הגלידה ביישובים ערביים, דרוזיים, ובמקומות בהם ישנה קהילה גדולה של יוצאי ארצות ערב או טורקיה. בשנות ה-50 נפתחה ביפו על ידי זוג עולים משה (מויאז) פרץ ושרה פנחס פרץ מבולגריה גלידרייה בשם "גלידה קוזו" שהתפרסמה בגלידת המסטיק שלה. הגלידריה נסגרה בעשור הראשון של שנות ה-2000.

רכיבים

גלידות מסורתיות

גלידות אלו מבוססות על אבקת פקעות טחונות של סחלב או קורנפלור, מי ורדים, ושרף ה"מסטיקא" שתורם למרקם (בניגוד למרקם של גלידות אחרות שהן בעלות מרקם אוורירי יותר) ומי ורדים[1], ונפוצות בעיקר במטבח המזרח-תיכוני. בעבר גלידה כזו הייתה נפוצה בארצות ערב וכיום קשה יותר להשיג אותה[2].

גלידות מודרניות

כיום בגלל מחירו הגבוה מאוד של תבלין המסטיקא והקושי להשיג אותו, יש מוכרי גלידה הנוהגים להחליף אותו בגלוקוז או בחומר דביק אחר שמקנה לגלידה את מרקמה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים