(Go: >> BACK << -|- >> HOME <<)

בובה[1] היא ייצוג פיזי מלאכותי של אדם (לעיתים קרובות תינוק), דמוי-אדם, חיה (כגון דוב צעצוע או מיניאטורות דינוזאורים), יצור דמיוני (למשל, טרול או דרדס), דמות אמיתית או ספרותית. הבובה משמשת לרוב כצעצוע אך גם לנוי ואספנות.

בובות בחלון ראווה של חנות במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב
בובות דמויות תינוקות וילדות
בובות במוזיאון הילדות V&A של מוזיאון ויקטוריה ואלברט
איור מהספר Die Gartenlaube ‏(1874)
צילום מהסרט הקצר האילם Mary, Queen of Tots (אנ') ‏(1925)

היסטוריה והתפתחות

 
בובה מתחילת המאה ה-16 במוזיאון בודה
 
בובות מהמאה ה-19 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות

בובות קיימות בתרבות האנושית עוד משחר ימיה. ממצאים ארכאולוגיים באתרי חפירות רבים כללו בובות שונות מחרס או מאבן, ששימשו בין למשחק ובין לפולחן דתי. בקברים במצרים מהאלף השני לפנה"ס נמצאו בובות שנבנו מלוחות עץ צבועים עם "שיער" משרשראות חימר או חרוזי עץ. בובות הן גם ממצא נפוץ בקברי ילדים מהעת העתיקה.[דרוש מקור]

איזבלה מצרפת (1358-1295), בתם של פיליפ הרביעי וז'אן הראשונה, קיבלה את הנדוניה שלה בגיל שבע[2], כאשר אירסו אותה לאדוארד השני מלך אנגליה לעתיד. בנדוניה שלה בין רשימות הסדינים, המפות והבגדים השונים, רשומות גם מספר בובות. בגיל 12 היא נשלחה לאנגליה כדי להינשא למלך אדוארד השני.

במוזיאון דירפילד (Deerfiels Museum) בארצות הברית נמצאת בובה המכונה באנגוול פוט (Bungwell Putt)[3] המתוארכת ל־1775-1770 ונחשבת לבובת הסמרטוטים העתיקה ביותר ששרדה. היא לבושה בבגדים באופנת המאה ה-18. היא הייתה של קלאריסה פילד (Clarissa Field) שנולדה עיוורת ב-25 באוגוסט 1765. הסבא רבא שלה מוזס פילד חטב את חלקי העץ של הבובה. נעליה תפורות מעור צבי, הידיים מבד פשתן והן תפורות כך שהילדה העיוורת[4] יכלה לחוש באצבעות השונות[דרושה הבהרה]. אין לבובה תווי פנים.

באירופה היו מרבית הבובות בובות עץ או בובות סמרטוטים עד למאה ה-19, אז פותח הייצור של בובות מתערובות של נסורת עץ, נייר ומרכיבים אחרים; הרכב החומר היה סוד מסחרי שנשמר בקפידה על ידי היצרנים השונים. גם בובות שעווה היו מוכרות, ויוצרו עוד מהמאה ה-17, אם כי בהיקף קטן יותר (כנראה כמצרך לעשירים בלבד).

בתחילת המאה ה-19 פותחו גם בובות הפורצלן. לעיתים קרובות יוצר רק הראש מפורצלן, או הראש והגפיים החשופות, ושאר הגוף מבד (שייצג את הבגדים). באותה תקופה החלה להתפתח תעשיית בובות BJD.

מרבית הבובות לאורך השנים היו דמויות של מבוגרים; בובת התינוק הראשונה יוצרה כנראה באנגליה, בתחילת המאה ה-19, משעווה. בשנות השמונים של המאה ה-19 צברו בובות שכונו "בבה" ("bébé") פופולרית רבה בצרפת: בובות אלה עוצבו בדמות ילדה או תינוקת, והן יוצרו לראשונה בשנות החמישים של אותה מאה. בובות אלה הן כיום פריטי אספנות מבוקשים.

בובות פלסטיק פותחו לראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה. בובת "ברבי", מהבובות המוכרות ביותר בעולם המערבי, פותחה בשנת 1959 בידי רות הנדלר, במקור עבור בתה ברברה (שעל שמה נקראה הבובה). בשנה הראשונה לייצורה נמכרו מעל 350,000 בובות ברבי. בשנה זו יוצרה בובת פלסטיק נוספת שהיא בובת הטרול על ידי מגלף עצים דני בשם תומאס דאם.

הבובה המדברת הראשונה נבנתה בידי תומאס אלווה אדיסון, ממציא הפונוגרף, בשנת 1888. מאז יוצרו סוגים רבים של בובות הכוללות מנגנונים חשמליים או אלקטרוניים שונים המאפשרים להן ללכת, לדבר וכו'.

משחק בבובות צעצוע

 
ילדים משחקים בבובות בפינת בובות בגן ילדים, גרמניה, 1948

היבטים התפתחותיים

המשחק בגיל הרך הכרחי להתפתחות התקינה והוא הדרך האפקטיבית ביותר ללמידה משמעותית[5].

במהלך משחק עם בובות הילדים עוברים תהליכי למידה הדומים לאלו שבמשחקים דידקטיים, אשר נערכים סביב שולחן[5].

פינות הבובות בגן עשירות בגירויים צבעוניים בעלי משמעות רגשית עבור הילד. פינת הבובות היא חיקוי מוקטן לחיים מציאותיים המאפשרת לילד להתנסות בתפקידים של מבוגרים[5].

חומרים

 
תערוכה של בובות ממפעל בנירנברג (1918)
 
אישה מכינה בובה, ציור של אנגלו גראף פון קורטן (גר') בסגנון רוקוקו מתקופת חזרת הסגנון (אנ')

בובות משחק עשויות בדרך-כלל מבד או מפלסטיק, ולעיתים מעץ. בובות המשמשות לקישוט דקורטיבי או לאיסוף עשויות אף מפורצלן (חרסינה) או שעווה. ישנן גם בובות תפורות מבד או סרוגות. אפשר לקנות בובות תעשייתיות העשויות מבד או סריג, אך יש גם הרבה בובות הנתפרות או נסרגות במלאכת יד.

בובות עשויות מחומרים שונים, למשל כף עץ לבושה[6] בפיסות בדף כשפני הבובה מצוירים על הכף.

סוגים ושימושים

ניתן להשתמש בבובות בדרכים שונות. בהתאם לכך קיימים סוגים רבים של בובות המיועדות למטרות שונות.

בובות צעצוע ומשחק

הבובה משמשת על־פי־רוב כצעצוע למשחק. קימות בובות מסוגים רבים המיועדות למשחק עבור גילאים שונים. חלק מהבובות מיועדות או לבנות או לבנים וחלקן מיועדות לבנות וגם לבנים.

דוגמאות לבובות צעצוע ומשחק:

בובות לבידור

 
בובת יד פשוטה המשמשת למשחק תפקידים או הצגה של ילדים.
 
בובות מסוגים שונים ב"אוטובוס הבובות" (תל אביב 2013)

הבובה יכולה לשמש גם לצורך בידור. ישנם מספר סוגים של בובות המיועדות לבידור, עבור גילאים שונים. הבובות המיועדות לילדים משמשות על פי רוב למשחק תפקידים או הצגה. בבובות של המבוגרים נעשה שימוש בתיאטרון בובות.

דוגמאות לבובות היכולות לשמש לבידור והצגה:

  • בובת גרב היא בובה העשויה גרב (או בגד דומה). כאשר מפעיל הבובה משלב ידו בקצה הסגור של הגרב, ניתן ליצור אשליה שהבובה "מדברת".
  • מריונטה היא בובה המופעלת באמצעות חוטים.
  • בובת ענק היא בובה המשמשת כתחפושת.

בובות לתצוגה

הבובה משמשת גם לנוי או לאספנות. בובלהד היא סוג של צעצוע, שמקובל כפריט אספנות. ראש הבובה, שלעיתים קרובות גדול יחסית לממדי הגוף, מחובר אל גוף הבובה בקפיץ, כך שטפיחה קלה על ראשה גורמת לראש להתנועע.

בעולם קיימים מוזיאונים רבים לבובות. בישראל ישנם מוזיאונים לבובות בצפת (בגן הפסלים של הפסל משה ציפר ליד רובע האומנים), בקצרין (במרכז המסחרי), בערד: מוזיאון הבובות של האמנית מירי ליבוביץ ובחיפה (במרכז החנויות "קסטרא").

קסם הבובות היא תערוכה של בובות אומנותיות שנעשו ביד, בידי אומני בובות.

באופנה

בובות שימשו לתצוגת בגדים אמיתיים[7], סוחר נוסע היה יכול לקחת עמו כמה בובות שמדגימות את התלבושות שהחברה שלו משווקת.

בובות בשימוש קשרים חשאיים

מקור אוסף הבובות של שושנה ארבלי־אַלמוּזלינו התחיל ממבצע חשאי בו השתתפה בשנת 1962 במסגרתו הוצפנו מסרים בבובות והן הועברו ליהודי ברית המועצות הנצורים[8]. בכניסה לאולם תיאטרון גבעתיים מוצג מבחר מאוסף הבובות של שושנה ארבלי־אַלמוּזלינו[9].

שימוש מאגי

לבובות יכול להיות גם שימוש מאגי. בכישוף הוודו, בובת וודו היא צלמית המייצג את האובייקט שעליו רוצים להשפיע בדרך מאגית: אדם, חיה או חפץ.[10]

בובות אמיש

הבובות של קהילת האמיש נטולות פנים, בעקבות הפסוק התנ"כי "לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה" (שמות כ:3) כמו האמיש כך גם הבובות שלהם לבושות בצבעים כהים ללא דוגמה, המשקפים את טבעם הצנוע. הבובות מדגישות את הטבע הבוגר של הילד ואת הטבע הילדי של המבוגר האמיש.[דרושה הבהרה]

בובות במיחזור משביח

בובות שמרבים לשחק איתן עשויות להיקרע או להישבר (תלוי בחומר). כך נוצר מקצוע "רופא בובות" שבסדנתנו מתקנים בובות ומשיבים אותן לצורתן המקורית. לעיתים בובות נהרסות לחלוטין ואז אפשר להשתמש בחלקיהן או ליצירת בובה אחרת[11], או לשלב את החלקים ביצירת אמנות שאינה בובה. ניתן ליצור בובת יד מגרב שנותרה בודדה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ את המילה "בֻּבּה" חידש אליעזר בן-יהודה ב"קובץ מאמרים לקריאה" (1904)
  2. ^ Francoise de Bonneville, תרגום: Deke Dusinberre, The Vanishing Tradition of the TROUSSEAU, The Book of Fine Linen, 1994, paris: Flammarion, 1994, עמ' 14, ISBN 2-08013-557-0. (באנגלית)
  3. ^ Veronica Patterson, Bangwell Put- At Her age, PIECEWORK, Such GOOd Friends 1, INTERWEAVE, 1993, עמ' 96
  4. ^ Sarah, Oldest Known Rag Doll, Sarah`s Notebook, ‏29/10/2013 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 אסתר קבלסון, התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏7 ביוני 2005
  6. ^ Joy Gammon, Patsy North (ע), Rod PUPPETS, Easy to Make PUPPETS, 1996, London: Brockhampton, 1993, עמ' 80-82, ISBN 1-86019-164-9. (באנגלית)
  7. ^ Kay Staniland, Fashion in Minature, Manchester: The Gallery of English Costume, 1970. (באנגלית)
  8. ^ עשי ויינשטיין, "הבובות נמסרו בחשאי ליהודים מאחורי מסך הברזל", מעריב, 1 בנובמבר 1978.
  9. ^ אתר תיאטרון גבעתיים (הקישור אינו פעיל)
  10. ^ Ceri, Houlbrook & Natalie, Armitage, The materiality of magic : an artifactual investigation into ritual practices and popular beliefs, אוקספורד, אנגליה: Oxbow Books, 2015, ISBN 1-78570-010-3
  11. ^ 21Delightfully Creepy Upcycled Doll Projects, Recyclart (באנגלית)