אפקטים מיוחדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט משנה: zh:特效 |
מ בוט החלפות: \1מחשוב |
||
| (83 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
[[קובץ:Bluebox im Heureka 01.jpg|ממוזער|שמאל|250px|צילום לצד [[מסך כחול (קולנוע)|מסך כחול]], על מנת להחליף את הרקע בסצנה או תמונה אחרת]]
'''אפקטים מיוחדים''' הם מראות שמטרתם היא להוסיף ל[[עלילה|עלילת]] ה[[סרט קולנוע|סרט]], ולא ניתן להשיגם בצילום שגרתי.
ישנם שני סוגים עיקריים של אפקטים מיוחדים: אפקטים פיזיים ואפקטים ממוחשבים.▼
באפקטים ממוחשבים משתמשים בסרטים, ב[[טלוויזיה]] וב[[תעשיית הבידור]] כדי ליצור אפקטים שלא ניתן להשיגם בדרכים רגילות (כמו תיאור מסע לכוכבים אחרים). בנוסף, הם משמשים כדי ליצור אפקטים שלא ניתן ליצור אותם מפני שהם יקרים מדי (כמו [[פיצוץ]] ענקי) והם משמשים כדי לחזק דברים שכבר צולמו על ידי מחיקה, הוספה או ליטוש חפצים אשר נמצאים בסצנה.▼
אפקטים פיזיים הם אפקטים מיוחדים הנוצרים במציאות ולא על ידי מחשב, ושאמורים לדמות סיטואציות שונות, כגון פיצוצים, מפולות, פציעות, פגיעות ירי, [[שרפה|שרפות]] וכו', באמצעות שיטות נשלטות ובטוחות (לרוב בעזרת [[חומר נפץ|חומרי נפץ]] פירוטכניים).▼
▲
שיטות רבות להשגת אפקטים מיוחדים קיימות שנים רבות- החל ב[[תיאטרון]] המסורתי, דרך הטכניקות הקלאסיות של תחילת המאה ה-20 עד לגרפיקות הממוחשבות של ימינו ([[גרפיקה ממוחשבת|CGI]]).▼
▲* '''[[אפקטים פיזיים]]''' הם אפקטים מיוחדים הנוצרים
▲שיטות רבות להשגת אפקטים מיוחדים קיימות שנים רבות
עם ההתקדמות המשמעותית בתחום ה[[מחשוב]], נוצרה העדפה להשתמש באפקטים ממוחשבים על פני אפקטים פיזיים כשהדבר אפשרי ונראה אמין. לכן, הרבה הפקות של [[סרט קולנוע|סרטים]] ו[[תוכנית טלוויזיה|סדרות טלוויזיה]] פונות לחברות אפקטים מיוחדים המחזיקות בתכנות מתקדמות ליצירת אפקטים.
סרטים ידועים בעלי אפקטים מיוחדים: "[[הציפורים (סרט)|הציפורים]]" של [[היצ'קוק]] מתחילת שנות ה־60, סרטי "[[מלחמת הכוכבים]]", סרטי "[[שליחות קטלנית]]", "[[פארק היורה (סרט)|פארק היורה]]" וסרטי ההמשך שלו, טרילוגיית סרטי "[[שר הטבעות (טרילוגיית סרטים)|שר הטבעות]]", טרילוגיית סרטי "[[מטריקס (סדרת סרטים)|מטריקס]]", הסרט "[[ארמגדון (סרט)|ארמגדון]]", "[[היום השלישי]]", סרטי "[[רובוטריקים (סרט)|רובוטריקים]]" וסרטי [[היקום הקולנועי של מארוול]].
אפקטים ויזואלים לפי סדר המצאה:▼
{{טורים
|רוחב=26em
|תוכן=
* [[אפקטים פיזיים (קולנוע)|אפקטים פיזיים]]
* [[אפקטי מצלמה (קולנוע)|
* [[מיניאטורה|מיניאטורות]]
* [[סטופ מושן]]
* [[תהליך שופטאן]]
* matte paintings
* [[רוטוסקופ]]
* [[אפקטים אופטיים (קולנוע)
* travelling matte
* [[מסך כחול (קולנוע)
* prosthetic makeup effects
* [[מערכת בקרת תנועה בצילום]]
* [[אנימטרוניקה]]
* digital compositing
* wire removal
* [[מורפינג]]
*
* match moving
* Virtual cinematography
}}
== היסטוריה ==
=== פיתוח מוקדם ===
בשנת [[1857]], [[אוסקר גוסטב ריילנדר|אוסקר ריילנדר]] יצר את התמונת בעלת ה"אפקטים המיוחדים" הראשונה, על ידי שילוב חלקים שונים של 32 [[נגטיב]]ים לתוך תמונה אחת, ויצר את ה[[הדפסה משולבת|הדפסה המשולבת]]. ב־[[1895]], [[אלפרד קלארק]] יצר את מה שמקובל רבות כאפקטים המיוחדים הראשונים בקולנוע. תוך כדי צילומי שחזור של [[עריפת ראש|עריפת הראש]] של [[מרי, מלכת הסקוטים]], קלארק הורה לשחקן לעלות לבלוק בתלבושת של מרי. כשה[[תליין]] הביא את הגרזן מעל לראשו, קלארק עצר את המצלמה, אמר לכל השחקנים לא לזוז, ואמר לאדם שמשחק את מרי לרדת מהסט. הוא הציב בובה של מרי במקומו של השחקן, התחיל מחדש את הצילום, ואפשר לתליין להוריד את הגרזן, כך שיפגע בראשה של הבובה. טכניקות כאלה היו דומיננטיות בהפקה של אפקטים מיוחדים לאורך יותר מ[[מאה (זמן)|מאה]].{{הערה|Rickitt, 10.|כיוון=שמאל}}
זה לא היה רק השימוש הראשון בתחבולות בקולנוע, זה היה גם סוג תחבולות הצילום הראשון שהיה אפשרי רק בסרט קולנוע, וכונה "[[סטופ טריק]]". [[ז'ורז' מלייס]], מחלוצי הקולנוע, בטעות גילה את אותו "סטופ טריק". לפי מלייס, המצלמה שלו נתקעה במהלך צילום של סצנת רחוב בפריז. כשהוא הקרין את הסרט, הוא גילה שה"סטופ טריק" גרם למשאית להפוך ל[[קרון מתים]], ל[[הולכי רגל]] לשנות כיוון, ול[[גברים]] להפוך ל[[נשים]]. מלייס, מנהל הבמה ב[[תיאטרון רובר-אודן|תיאטרון רובר־אודן]] {{אנ|Théâtre Robert-Houdin}}, קיבל השראה לפתח סדרה של 531 [[סרט קצר|סרטים קצרים]], בין [[1896]] ל־[[1914]], ובמהלכם פיתח או המציא טכניקות כדוגמת [[חשיפה מרובה]], [[טיים-לאפס|טיים־לאפס]] ו[[דיזולב]]. בגלל יכולתו לתמרן ולשנות לכאורה את המציאות באמצעות ה[[סינמטוגרף]], מכונה מלייז לפעמים "קוסם הסינמטוגרף" ("Cinemagician"). הסרט המפורסם ביותר שלו, [[מסע אל הירח]] ([[1902 בקולנוע|1902]]), [[פרודיה]] גחמנית לספר [[מהארץ לירח]] של [[ז'ול ורן]], הציג שילוב של [[לייב אקשן]] ו[[הנפשה]], ושילב גם [[מיניאטורה|מיניאטורות]] ו[[ציור מט|ציורי מט]] נרחבים.
מ־[[1910]] עד [[1920]], החידושים העיקריים באפקטים מיוחדים היו השיפורים בצילומי המט של [[נורמן דון]]. בצילומי המט המקוריים הונחו פיסות [[קרטון]] כדי לחסום את [[חשיפה (צילום)|חשיפת]] ה[[פילם]], שייחשף מאוחר יותר. דון שילב את הטכניקה עם ה"גלאס שוט". במקום להשתמש בקרטון לחסימת אזורים מסוימים מחשיפה לפילם, דון פשוט צבע אזורים מסוימים בשחור כדי למנוע מאור לחשוף את הפילם. מהפילם החשוף בחלקו, מוקרנת מסגרת אחת על חצובה, שם המט מצויר. על ידי יצירת המט מתוך תמונה ישירות מהפילם, נהיה קל בהרבה לצייר תמונה עם התייחסות מתאימה לקנה מידה ולפרספקטיבה (הפגם העיקרי של הגלאס שוט). הטכניקה של דון הפכה לספר הלימוד לצילומי מט בגלל התמונות הטבעיות שיצר.{{הערה|Baker, 101-4|כיוון=שמאל}}
במהלך [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30]], טכניקות אפקטים מיוחדים שופרו ושוכללו על ידי תעשיית הסרטים. טכניקות רבות – כדוגמת [[תהליך שופטן]] – היו שינויים של [[תעתועי ראיה|תעתועים]] מהתיאטרון (כגון [[הרוח של פפר]]) וצילום סטילס (כדוגמת חשיפה כפולה ו[[מט (קולנוע)|מט]] קומפוזיטינג). [[הקרנה אחורית]] הייתה חידוד השימוש ב[[רקע]]ים צבועים בתיאטרון, והחליפו תמונות נעות ליצירת רקעים נעים. חותם גופני הועבר מיצירת מסכות מסורתית. יחד עם התקדמות האיפור, ניתן היה ליצור מסכות שמתאימות לשחקן בדיוק. עם התקדמות [[מדע החומר]], יצירת מסכות של סרטי אימה עקבה מקרוב.
=== תקופת הצבע ===
{{ראו גם|צילום בצבע}}
הפיתוח של [[צילום בצבע]] דרשה עידון רב יותר של טכניקות האפקטים. צבעים אפשרו את הפיתוח של טכניקות "מט זז", כדוגמת מסך כחול ו[[תהליך אידוי הנתרן]] (הידוע גם בשם מסך צהוב). סרטים רבים הפכו לנקודות ציון בהישגים של אפקטים מיוחדים: [[הפלנטה האסורה]] השתמש בציורי מט, אנימציות ועבודות [[מיניאטורה|מיניאטוריות]] במטרה ליצור סביבות חייזרים מרהיבות. ב[[עשרת הדיברות (סרט, 1956)|עשרת הדיברות]], [[ג'ון פולטון]], A.S.C, הכפיל את הקהל של ה[[ניצב (אמנות הבמה)|ניצבים]] בסצנת [[יציאת מצרים]] עם קומפוזיטינג זהיר, תיאר את המבנים האדירים של רעמסס בעזרת [[מודל]]ים, ופיצל את [[הים האדום]] בקומבינציה של מט זז ו[[מכלית|מכליות]] של מים. [[ריי האריהאוסן]] הרחיב את האמנות של אנימציית סטופ־מושן בעזרת הטכניקות המיוחדות שלו של קומפוזיטינג במטרה ליצור הרפתקאות פנטזיה מרהיבות כדוגמת [[יאסון והארגונאוטים (סרט, 1963)|יאסון והארגונאוטים]] (שהשיא שלו, קרב חרבות עם 7 שלדים מונפשים, נחשב לנקודת ציון באפקטים מיוחדים).
=== עליית הפופולריות של מדע בדיוני ===
{{ראו גם|תור הזהב של המדע הבדיוני}}
במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], אפקטים מיוחדים חדשים פותחו, שהגבירו באופן דרמטי את רמת הריאליזם הניתנת להשגה בסרטי מדע בדיוני. ציוני דרך של אפקטים מיוחדים בסרטי "סיי-פיי" משנות ה-50 כוללים את [[גודזילה (זיכיון)|סרטי גודזילה]], [[היום בו עמדה האדמה (סרט, 1951)|היום בו עמדה האדמה]] (כולל [[קלאאטו]]) ו[[סרט תלת-ממד|סרטי תלת-ממד]].<ref>{{צ-ספר|שם=Video Games Player - Vol 1 No 1 (1982-09)(Carnegie Publications)(US)|קישור=http://archive.org/details/Video_Games_Player_Vol_1_No_1_1982-09_Carnegie_Publications_US|שנת הוצאה=1982-09-XX}}</ref>
[[ז'אנר]] ה[[טוקוסאטסו]] של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה [[מדע בדיוני יפני]]ות, שכולל את סאב-ז'אנר ה[[קאייג'ו]] של [[סרט מפלצות|סרטי המפלצות]], החל לבלוט בשנות ה-50 של המאה ה-20. אמן האפקטים המיוחדים [[צובוראיה אייג'י]] וה[[במאי]] [[אישירו הונדה]] הפכו לכוחות המניעים מאחורי הסרט המקורי של [[גודזילה (סרט, 1954)|גודזילה]] (1954). צובוראיה לקח השראה מ[[קינג קונג (סרט, 1933)|קינג קונג]] (1933), וניסח רבות מהטכניקות שיהיו עתידות להיות הטכניקות העיקריות של ז'אנר הטוקוסאטסו, כדוגמת הטכניקה המכונה סוטמיישן (suitmation) – השימוש של שחקן אנושי בגילום של מפלצת ענק – בשילוב עם מיניאטורות וסטים מוקטנים של ערים. גודזילה שינה את הנוף של ה[[קולנוע יפני|קולנוע]], המדע הבדיוני והפנטזיה היפניים.<ref>{{צ-ספר|שם=Millennial monsters : Japanese toys and the global imagination|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/68639895|מו"ל=University of California Press|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=Berkeley|ISBN=978-0-520-93899-1|oclc=68639895|מחבר=Anne Allison}}</ref> סרטי טוקוסאטסו, בעיקר [[אזהרה מהחלל החיצון]] (1956), עורר ב[[סטנלי קובריק]] עניין בסרטי מדע בדיוני; לפי ה[[ביוגרף]] [[ג'ון בקסטר]], למרות "רצפי המודלים המגושמים, הסרטים צולמו לעיתים קרובות היטב בצבע [...] והדיאלוג העגום שלהם הועבר בסטים המעוצבים והמוארים היטב" שלהם.<ref>{{צ-ספר|שם=Stanley Kubrick|קישור=http://archive.org/details/stanleykubrickbi00baxt|מו"ל=Carroll & Graf Publishers|שנת הוצאה=1997|ISBN=978-0-7867-0485-9|מחבר=John Baxter}}</ref>
אם ניתן היה לומר כי סרט אחד הקים אמת מידה חדשה לאפקטים מיוחדים, זה היה [[2001: אודיסיאה בחלל]] משנת [[1968]], בבימויו של [[סטנלי קובריק]], שהרכיב את צוות האפקטים שלו (דאגלס טרומבול, טום הווארד, קון פדרסון וואלי וויברס) במקום להשתמש ביחידת אפקטים פנימית. בסרט, המיניאטורות של ספינת החלל כללו פרטים רבים וצולמו באופן זהיר, במטרה ליצור עומק שדה ריאליסטי. ה[[שוט (קולנוע)|שוטים]] של ספינות החלל שולבו יחד דרך [[רוטוסקופינג]] מצויר ביד עבודת בקרת תנועה זהירה, וכך מוודא שהאלמנטים שולבו במדויק במצלמה. הרקעים של הנוף האפריקאי ב[[רצף (קולנוע)|רצף]] "שחר האדם" שולבו עם צילומי סאונדסטייג' דרך טכניקת פרונט פרוג'קשן. סצנות שמוקמו בסביבות של [[חוסר משקל]] צולמו בעזרת כבלים מוחבאים, שוטי מראה וסטים מסתובבים ענקיים. סיום הסרט, המראה מסע דרך נוף הלוצינוגני, נוצר על ידי דאגלס טרומבול בעזרת טכניקה חדשה שנקראה [[סליט-סקאן]].
[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] סיפקו שני שינויים נחרצים באמנות האפקטים המיוחדים. הראשון היה כלכלי: במהלך מיתון הענף בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, אולפנים רבים סגרו את בתי האפקטים הביתיים שלהם. טכניקאים הפכו ל[[פרילנסר]]ים או הקימו את חברות האפקטים המיוחדים שלהם, ולעיתים התמחו בטכניקות מסוימות (אפקטים חזותיים, אנימציות, וכו').
השני התרחש כתוצאה מהצלחת [[שובר קופות|שוברי הקופות]] של שני סרטי מדע בדיוני ופנטזיה בשנת 1977. [[מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה]] של [[ג'ורג' לוקאס]] הוביל עידן של סרטי מדע בדיוני עם אפקטים מיוחדים יקרים ומרשימים. מפקח האפקטים ג'ון דיקסטרה, A.S.C וצוותו פיתחו שיפורים רבים בטכנולוגיית אפקטים קיימת. הם יצרו ציוד מצלמה שנשלט על ידי מחשב וקראו לו "דיקסטרפלקס" ("Dykstraflex"), שאפשר חזרה מדויקת של תנועת מצלמה, וכך מקל מאוד על הקומפוזיטינג של מט זז.
אפקטים מיוחדים חיים הם אפקטים המשמשים מול קהל חי, כדוגמה בתיאטרון, אירועי ספורט, [[קונצרט]]ים ומופעים ארגוניים. סוגים של אפקטים המשמשים באופן נפוץ כוללים: אפקטי תעופה, [[תצוגת ברק לייזר|ברק לייזר]], [[עשן וערפל תיאטרליים]], אפקטי [[פחמן דו-חמצני]] ו[[פירוטכניקה]]. אפקטים אטמוספיריים אחרים יכולים לכלול [[להבה]], [[קונפטי]], בועות ו[[שלג]].<ref>{{צ-ספר|שם=Explosive Scenes: Fireballs, Furious Storms, and More Live Special Effects|קישור=https://books.google.com/books?id=TFrmBQAAQBAJ&pg=PA18|מו"ל=Capstone|שנת הוצאה=2015|ISBN=978-1-4914-2003-4|מחבר=Danielle S. Hammelef|שפה=en}}</ref>
לרוב מדובר באפקטים פיזיים.
==ראו גם==
* [[אפקט קולי]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אפקט}}
* {{וידאו}} אביב פרנקל, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=578310&sid=126 הוליווד בדרום תל אביב]
* [https://www.kan.org.il/podcast/item.aspx?pid=10434 "אפקט הפולי"] – פרק על חייו של ג'ק דונובן פולי, ממציא האפקטים הקוליים בקולנוע, בפודקאסט ״מינהר הזמן״, [[תאגיד השידור הישראלי]]
* {{בריטניקה}}
==הערות שוליים==
▲[[קטגוריה:אפקטים מיוחדים בקולנוע|*]]
{{הערות שוליים}}
{{מקצועות בתעשיית הקולנוע}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אפקטים מיוחדים בקולנוע|*]]
| |||