(Go: >> BACK << -|- >> HOME <<)

אפקטים מיוחדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ בוט החלפות: \1מחשוב
 
(11 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3:
 
ישנם שני סוגים עיקריים של אפקטים מיוחדים:
*'''[[אפקטים חזותיים|אפקטים חזותיים (ממוחשבים)]]''' בהם משתמשים בסרטים, ב[[טלוויזיה]] וכן ב[[תעשיית הבידור]] על מנת ליצור אפקטים שלא מעשי להשיגם בדרכים רגילות (כמו תיאור [[מסע]] ל[[כוכב]] אחר, [[ירי|יריות]]ות, [[פיצוץ|פיצוצים]] וכדומה), או שעלות יצירת האפקט בדרכים טבעיות גבוהה. בנוסף, משתמשים באפקטים ממוחשבים כדי לחזק דברים שכבר צולמו על ידי מחיקה, הוספה או ליטוש חפצים אשר נמצאים בסצנה.
* '''[[אפקטים פיזיים]]''' הם אפקטים מיוחדים הנוצרים ברמה הפיזית ולא על ידי [[מחשב]], האמורים לדמות סיטואציות שונות, כגון פיצוצים, מפולות, [[טראומה גופנית|פציעות]], פגיעות ירי, [[שרפה|שרפות]], קריסת בניינים וכו', באמצעות שיטות נשלטות ובטוחות (לרוב בעזרת [[חומר נפץ|חומרי נפץ]] [[פירוטכניקה|פירוטכניים]]).
 
שיטות רבות להשגת אפקטים מיוחדים קיימות שנים רבות, החל ב[[תיאטרון]] המסורתי, דרך הטכניקות הקלאסיות של תחילת [[המאה ה-20|המאה ה־20]] עד ל[[גרפיקה ממוחשבת|גרפיקה הממוחשבת]] של ימינו ([[Computer-generated Imagery|CGI]]).
 
עם ההתקדמות המשמעותית בתחום ה[[מיחשובמחשוב]], נוצרה העדפה להשתמש באפקטים ממוחשבים על פני אפקטים פיזיים כשהדבר אפשרי ונראה אמין. לכן, הרבה הפקות של [[סרט קולנוע|סרטים]] ו[[תוכנית טלוויזיה|סדרות טלוויזיה]] פונות לחברות אפקטים מיוחדים המחזיקות בתכנות מתקדמות ליצירת אפקטים.
 
סרטים ידועים בעלי אפקטים מיוחדים: "[[הציפורים (סרט)|הציפורים]]" של [[היצ'קוק]] מתחילת שנות ה־60, סרטי "[[מלחמת הכוכבים]]", סרטי "[[שליחות קטלנית]]", "[[פארק היורה (סרט)|פארק היורה]]" וסרטי ההמשך שלו, טרילוגיית סרטי "[[שר הטבעות (טרילוגיית סרטים)|שר הטבעות]]", טרילוגיית סרטי "[[מטריקס (סדרת סרטים)|מטריקס]]", הסרט "[[ארמגדון (סרט)|ארמגדון]]", "[[היום השלישי]]", סרטי "[[רובוטריקים (סרט)|רובוטריקים]]" וסרטי [[היקום הקולנועי של מארוול]].
שורה 57:
[[ז'אנר]] ה[[טוקוסאטסו]] של סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה [[מדע בדיוני יפני]]ות, שכולל את סאב-ז'אנר ה[[קאייג'ו]] של [[סרט מפלצות|סרטי המפלצות]], החל לבלוט בשנות ה-50 של המאה ה-20. אמן האפקטים המיוחדים [[צובוראיה אייג'י]] וה[[במאי]] [[אישירו הונדה]] הפכו לכוחות המניעים מאחורי הסרט המקורי של [[גודזילה (סרט, 1954)|גודזילה]] (1954). צובוראיה לקח השראה מ[[קינג קונג (סרט, 1933)|קינג קונג]] (1933), וניסח רבות מהטכניקות שיהיו עתידות להיות הטכניקות העיקריות של ז'אנר הטוקוסאטסו, כדוגמת הטכניקה המכונה סוטמיישן (suitmation) – השימוש של שחקן אנושי בגילום של מפלצת ענק – בשילוב עם מיניאטורות וסטים מוקטנים של ערים. גודזילה שינה את הנוף של ה[[קולנוע יפני|קולנוע]], המדע הבדיוני והפנטזיה היפניים.<ref>{{צ-ספר|שם=Millennial monsters : Japanese toys and the global imagination|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/68639895|מו"ל=University of California Press|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=Berkeley|ISBN=978-0-520-93899-1|oclc=68639895|מחבר=Anne Allison}}</ref> סרטי טוקוסאטסו, בעיקר [[אזהרה מהחלל החיצון]] (1956), עורר ב[[סטנלי קובריק]] עניין בסרטי מדע בדיוני; לפי ה[[ביוגרף]] [[ג'ון בקסטר]], למרות "רצפי המודלים המגושמים, הסרטים צולמו לעיתים קרובות היטב בצבע [...] והדיאלוג העגום שלהם הועבר בסטים המעוצבים והמוארים היטב" שלהם.<ref>{{צ-ספר|שם=Stanley Kubrick|קישור=http://archive.org/details/stanleykubrickbi00baxt|מו"ל=Carroll & Graf Publishers|שנת הוצאה=1997|ISBN=978-0-7867-0485-9|מחבר=John Baxter}}</ref>
 
אם ניתן היה לומר כי סרט אחד הקים אמת מידה חדשה לאפקטים מיוחדים, זה היה [[2001: אודיסיאה בחלל]] משנת [[1968]], בבימויו של [[סטנלי קובריק]], שהרכיב את צוות האפקטים שלו (דאגלס טרומבול, טום הווארד, קון פדרסון וואלי וויברס) במקום להשתמש ביחידת אפקטים פנימית. בסרט, המיניאטורות של ספינת החלל כללו פרטים רבים וצולמו באופן זהיר, במטרה ליצור עומק שדה ריאליסטי. ה[[שוט (קולנוע)|שוטים]] של ספינות החלל שולבו יחד דרך [[רוטוסקופינג]] מצויר ביד עבודת בקרת תנועה זהירה, וכך מוודא שהאלמנטים שולבו במדויק במצלמה. הרקעים של הנוף האפריקאי ב[[רצף (קולנוע)|רצף]] "שחר האדם" שולבו עם צילומי סאונדסטייג' דרך טכניקת פרונט פרוג'קשן. סצנות שמוקמו בסביבות של [[חוסר משקל]] צולמו בעזרת כבלים מוחבאים, שוטי מראה וסטים מסתובבים ענקיים. סיום הסרט, המראה מסע דרך נוף הלוצינוגני, נוצר על ידי דאגלס טרומבול בעזרת טכניקה חדשה שנקראה [[סליט-סקאן]].
 
[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] סיפקו שני שינויים נחרצים באמנות האפקטים המיוחדים. הראשון היה כלכלי: במהלך מיתון הענף בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, אולפנים רבים סגרו את בתי האפקטים הביתיים שלהם. טכניקאים הפכו ל[[פרילנסר]]ים או הקימו את חברות האפקטים המיוחדים שלהם, ולעיתים התמחו בטכניקות מסוימות (אפקטים חזותיים, אנימציות, וכו').
שורה 64:
 
== אפקטים מיוחדים חיים ==
אפקטים מיוחדים חיים הם אפקטים המשמשים מול קהל חי, כדוגמה בתיאטרון, אירועי ספורט, [[קונצרט]]ים ומופעים ארגוניים. סוגים של אפקטים המשמשים באופן נפוץ כוללים: אפקטי תעופה, [[תצוגת ברק לייזר|ברק לייזר]], [[עשן וערפל תיאטרליים]], אפקטי [[פחמן דו-חמצני]] ו[[פירוטכניקה]]. אפקטים אטמוספיריים אחרים יכולים לכלול [[להבה]], [[קונפטי]], בועות ו[[שלג]].<ref>{{צ-ספר|שם=Explosive Scenes: Fireballs, Furious Storms, and More Live Special Effects|קישור=https://books.google.com/books?id=TFrmBQAAQBAJ&pg=PA18|מו"ל=Capstone|שנת הוצאה=2015|ISBN=978-1-4914-2003-4|מחבר=Danielle S. Hammelef|שפה=en}}</ref>
 
לרוב מדובר באפקטים פיזיים.
 
==ראו גם==
שורה 81 ⟵ 83:
 
{{בקרת זהויות}}
 
{{קצרמר|קולנוע}}
 
[[קטגוריה:אפקטים מיוחדים בקולנוע|*]]