(Go: >> BACK << -|- >> HOME <<)

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Idcd (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Idcd (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 58:
תיאור הנס הוא כל כך מרשים עד שהדים לשוניים אליו אפשר למצוא גם ב[[משנה]] העוסקת בהלכות הבערת אש ב[[יום טוב]]: "אין מוציאים את האוּר לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים"{{הערה|{{משנה|ביצה|ד|ז}}}}.
 
העם הנדהם נופל על פניו וקורא "ה' הוא האלהים", קריאה שהפכה לאחד מפסוקי הייחוד המרכזיים ונאמרת בסוף [[תפילת נעילה]]. אליהו קורא לעם ללכוד את נביאי הבעל, ושוחט אותם ליד [[נחל קישון]] (לא מסופר אם גם נביאי האשרה נכחו במעמד ומה עלה בגורלם{{הערה|ראוRaphael גם את הספרPatai, The Hebrew Goddess {{ISBN|9780814322710}}}}).
}}). אחר כך עולה אליהו אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. הוא שולח את נערו להביט בים וכשהלה חוזר ללא בשורות הוא שולח אותו שוב ושוב. בפעם השביעית הנער אומר שהוא ראה ענן קטן בגודל "כף יד איש". כעת שלח אליהו את נערו לומר לאחאב שיצא לביתו ביזרעאל לפני שיחל הגשם לרדת, ואכן לאחר זמן מה השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב יוצא ליזרעאל, ואליהו גומל לו בכבוד חסר תקדים ביחסי נביאים ומלכים במקרא, ורץ לפני מרכבתו עד ליזרעאל. כבוד זה שיקף כנראה את ההכרה של אליהו בזכויותיו של אחאב, שקיים את דברי אליהו ואסף את ישראל לכרמל, ואף במהלך המעמד לא מנע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא התערב כשאליהו הרג אותם{{הערה|לאחר שירד אליהו מהר הכרמל ושחט את נביאי הבעל בנחל הקישון פנה לאחאב ואמר לו 'עלה', ואחר כך הוא עצמו "עלה אל ראש הכרמל". מכאן עולה שאחאב היה נוכח אפילו בנחל הקישון ובחיסול נביאי הבעל, ולא רק במבחן הקרבנות על ראש ההר.}}.
By Raphael Patai, {{ISBN|9780814322710}}
}}). אחר כך עולה אליהו אל ראש הכרמל בציפייה לגשם. הוא שולח את נערו להביט בים וכשהלה חוזר ללא בשורות הוא שולח אותו שוב ושוב. בפעם השביעית הנער אומר שהוא ראה ענן קטן בגודל "כף יד איש". כעת שלח אליהו את נערו לומר לאחאב שיצא לביתו ביזרעאל לפני שיחל הגשם לרדת, ואכן לאחר זמן מה השמים מתקדרים בעננים ויורד גשם חזק. אחאב יוצא ליזרעאל, ואליהו גומל לו בכבוד חסר תקדים ביחסי נביאים ומלכים במקרא, ורץ לפני מרכבתו עד ליזרעאל. כבוד זה שיקף כנראה את ההכרה של אליהו בזכויותיו של אחאב, שקיים את דברי אליהו ואסף את ישראל לכרמל, ואף במהלך המעמד לא מנע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא התערב כשאליהו הרג אותם{{הערה|לאחר שירד אליהו מהר הכרמל ושחט את נביאי הבעל בנחל הקישון פנה לאחאב ואמר לו 'עלה', ואחר כך הוא עצמו "עלה אל ראש הכרמל". מכאן עולה שאחאב היה נוכח אפילו בנחל הקישון ובחיסול נביאי הבעל, ולא רק במבחן הקרבנות על ראש ההר.}}.
 
====מעמד חורב====
שורה 100 ⟵ 99:
סיפור [[עליית אליהו לשמים]], שמופיע במלכים ב' פרק ב' הוא סיפור העומד בפני עצמו והוא בעל [[תקבולת מוצלבת|מבנה כיאסטי]].
 
אליהו הולך יחד עם [[אלישע]] תלמידו מ[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ל[[יריחו]] ומשם הם יורדים אל [[נהר הירדן]] אותו אליהו בוקע לשנים, ממש כמושה בשעתו, והם עוברים בו בחורבה. בכל תחנה אלישע פוגש קבוצה של בני נביאים (כנראה נביאים מתלמדים{{דרושה הבהרה|זה שלב בתפקיד? יש להם מדריך?}}) שמודיעים לו שביום זה יילקח ממנו אדונו אליהו, אך הוא מחשה אותם.
 
לאחר שאליהו ואלישע חוצים את הירדן אליהו שואל את תלמידו מה הוא מבקש שייתן לו לפני שהוא נלקח ממנו. אלישע מבקש "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי", בקשה עליה אליהו עצמו אומר "הקשית לשאול". יש שמפרשים את בקשתו של אלישע כבקשה לקבל שני שלישים מרוחו של אליהו, ויש שמפרשים בקשה זו כפשוטה ומצביעים על כך שב[[אלישע#סיפורי אלישע|אלישע]] יש מספר כפול של ניסים מבסיפורי אליהו. אחרים פירשו שאלישע ביקש להיות ליורשו הבכיר וממשיך דרכו של מורו, ולקבל בירושתו הרוחנית "פי שניים", כמשפט הבכורה המקראי.
שורה 109 ⟵ 108:
 
== דמותו של אליהו ==
 
=== נביא קנאי ===
במקרא מצטייר אליהו כדמות קנאית, המקנא לאלוהי ישראל ומנהל מאבק עיקש במפרי דברו. הדבר ניכר בשיאו בסיפור [[אליהו בנקרת הצור|ההתגלות בחורב]], כאשר קול ה' שואל "מה לך פה אליהו", ואליהו עונה:
שורה 119 ⟵ 117:
 
=== לידתו ומוצאו ===
הופעתו של אליהו היא פתאומית{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יז}}}}, דבר המהווה [[רמז מטרים]] לאופיו הסוער ולהיעלמותו המתרחשת גם היא בצורה פתאומית ואגדית. על פי פרופסור חננאל מאק, שחקר את דמותו של אליהו, אין מידע על מוצאו ויחוסווייחוסו, וגם שם אביו והשבט שממנו יצא לא מוזכרים, דבר שגרם גם לחז"ל להעלות השערות שונות בדבר מוצאו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/judaism/article/BJbHRfXH00|הכותב=טלי פרקש|כותרת=האיש שלא נולד ולא מת: אליהו, נביא המסתורין|אתר=yet|תאריך=13/4/22}}</ref>.
 
=== בן אלמוות ===
הסתלקותו של אליהו אינה מתוארת בצורה בהירה, אלא מלווה בתיאור "ויעל אליהו בסערה השמים"{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|ב|יא}}}}; דבר זה הוביל להבנה, שאליהו בן-אלמוות. הבנה כזו מצויה כנראה כבר במקרא עצמו, בנבואתו של מלאכי על תפקידו באחרית הימים{{הערה|{{תנ"ך|מלאכי|ג|כג|כד}}}}.
 
דברים אלו באים לידי ביטוי ב[[אבות דרבי נתן]]{{הערה|1=אבות דרבי נתן, נוסחה ב, פרק לח ד"ה שנים עמדו}} בקביעה "ואליהו חי וקיים עד שיבוא [[משיח]]". עובדת היותו בןבין החיים, גררה דיונים שונים,{{דרוש מקור}} השואפים לברר האם ניתן לראות בו בן-אדם טבעי.{{דרושה הבהרה}}
 
== אליהו בהשוואה לדמויות מקראיות אחרות ==
שורה 133 ⟵ 131:
 
=== אנטיתזה לדמותו של אלישע ===
דמותו של אליהו מופיעה כ[[אנטיתזה]] לדמותו של [[אלישע הנביא|אלישע]] תלמידו. אליהו הוא [[נביא]] של [[אש]], במובן שהרבה מניסיו קשורים באש וביובש (הוא גוזר על הארץ שנים של בצורת; במעמד הכרמל יורדת אש מה[[שמים]]; החיילים שמזמנים אותו אל ה[[מלך]] נשרפים, ועוד). לעומתו, [[אלישע]] הוא נביא של מים (הוא האיש ש"יצק מים על ידי אליהו" ורבים מניסיו עוסקים במים<ref>אלישע חוצה את מי הירדן, מרפא את מי יריחו המלוחים, מספק מים לצבא ישראל במדבר, מרפא את נעמן בטבילה במי הירדן, ומציף גרזן ששקע במים.</ref>). בסיפור המצור הארמי על דותן, בה ישב אלישע, מופיעים סביב העיר מרכבות וסוסי אש המזוהים עם אליהו והסתלקותו, אולם בניגוד בולט לרבו אלישע לא שורף את הצבא המאיים אליו אלא מהמם אותם ואחר מאכילם ואף משלחם לביתם{{הערה|מלכים ב, פרק ו פסוקים ח-כג}}.
 
אליהו מצטייר כנביא הפועל נגד המערכת כדי ליצור מציאות טובה יותר, לעומת אלישע המשתף פעולה עם המלכות. אלישע מלווה מלכים במלחמותיהם בימי יהורם ויואש, בעוד אליהו לא מעורב כלל במלחמות אחאב, והנבואות הנוגעות להן נמסרות בידי נביאים אחרים. דמותו של אליהו מעורבת באירוע מדיני אחד בלבד, המשקף במובהק את אישיותו: ההפיכה השלטונית של יהוא והשמדת בית אחאב, שהתבצעו בהשראת נבואותיו{{הערה|הייעוד הנבואי הנמסר ליהוא בעת המלכתו (מלכים ב, ט ו-י) הוא למעשה נבואת אליהו על בית אחאב. יהוא עצמו מכיר בכך מפורשות: "וַיֹּאמֶר דְּבַר ה' הוּא, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי" (מלכים ב ט, ל"ו).}}. כמו כן, אליהו הוא נביא מתבודד ואילו אלישע מעורב בחיי העם, ובמרבית סיפוריו הוא מוקף בתלמידיו מ[[בני הנביאים]].
 
=== אליהו ויהוא ===
דמות מקראית נוספת הקשורה באליהו היא יהוא, יהוא הוא המוציא לפועל של נבואת אליהו על בית אחאב, ומדבריו עולה שפעל במודע בהשראת נבואתו{{הערה|"וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ, וַיֹּאמֶר דְּבַר ה' הוּא, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר:  בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל" (מלכים ב פרק ט פסוק ל"ו).}}, ואף שמע אותה באופן אישי{{הערה|"וַיֹּאמֶר אֶל בִּדְקַר שָׁלִשֹׁה, שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי:  כִּי זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו, וה' נָשָׂא עָלָיו אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה: אִם לֹא אֶת דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ, נְאֻם ה', וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת, נְאֻם ה'; וְעַתָּה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר ה'" (מלכים ב, פרק ט פסוקים כה-כו).}}. ביטוי מעניין לדמיון ביניהם נעוץ בעובדה שאליהו ויהוא הן הדמויות היחידות בתנ"ך כולו המעידות על עצמן שקנאו לה'. אליהו אומר "קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת", ואילו יהוא אמר ל[[בני רכב#יהונדב בן רכב|יהונדב]] "לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לה'".
 
[[מדרש]]ים מסוימים (למשל [[פרקי דרבי אליעזר]], פרק מז) מזהים את אליהו עם [[פנחס בן אלעזר]] הכהן, בעקבות הקנאות הדתית המשותפת להם והמייחדת אותם. לפי אותם מדרשים פינחס חי במשך מאות שנים ולאחר מכן עלה השמימה ולא טעם טעם מיתה, זאת בעקבות הבטחת ה' לפנחס "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי '''שָׁלוֹם'''" – מלשון שלמות, וחלק משלמות זו היא האלמוות.
שורה 147 ⟵ 145:
בסיפורים השונים במהלך חייו משולבים מעשי נסים ויציאה מגדר הטבע. סיפורים אלו, וכן הסיפורים על אלישע, שימשו אב-טיפוס בימים מאוחרים לתאר אנשי אלוהים וצדיקים שונים, כמחוללי ניסים, ובעלי יכולות על-טבעיות. תופעה זו מתבטאת ביהדות, במגוון אגדות המתייחסות לדמויות קבליות שונות, כגון [[האר"י]].{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=דתות}}
 
במסורת היהודית מוזכר אליהו הנביא במיוחד במוצאי [[שבת]]ות, ב[[ליל הסדר]] של חג ה[[פסח]] וב[[ברית מילה|ברית המילה]]. יש המזהים באזכורים אלו, ובחזרות הרבות על המילים "אליהו הנביא" פעולות מדיטטיביות{{הערה|1="'''מדיטציה והתנ"ך'''" ו'''"מבוא למדיטציה יהודית'''"}}.
 
ב[[מוצאי שבת]] נהוג לשיר מזמורים שבהם מוזכר אליהו הנביא, מפני שעל פי ה[[מדרש]] במוצאי שבתות הוא יושב תחת [[עץ החיים]] ומונה את זכויותיהם של ישראל, כתיקון לקנאות ולקטרוג שלו על עם ישראל{{הערה|1=ספר [[קיצור שולחן ערוך]] (גנצפריד) סימן צ"ו: דיני תפלת ערבית ודיני הבדלה}}. בשעת ברית מילה נוהגים להכין כיסא לכבודו "[[כסא של אליהו]]" מאחר שהוא נקרא "[[מלאך]] הברית". ישנה דעה נוספת שהאל שולח אותו לכל ברית כדי שיווכח ויראה שעם ישראל לא: "עזבו בריתך", כפי שהאשים אותם. בליל הסדר בקהילות רבות נוהגים להכין לו כוס [[יין]] מיוחדת ([[כוסו של אליהו]]) ובמהלך הסדר למלאה ביין ולפתוח את דלת הבית לכבוד הגעתו.
שורה 158 ⟵ 156:
== אליהו בנצרות ==
[[קובץ:Elijah's cave P3160005.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מערת אליהו]]]]
ב[[נצרות]], ב[[אוונגליונים]] הסינופטיים, מזוהה דמותו של [[יוחנן המטביל]] עם אליהו הנביא, על שיטת ה[[פרה-פיגורציה]].
ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], [[יוחנן המטביל]] הוא המבשר על בוא ה[[משיח]]. מכאן, שהנבואה המקראית ({{תנ"ך|מלאכי|ג}}) על 'אליה הנביא' שיופיע 'לפני בוא יום ה' הגדול והנורא' ויטיף לתשובה, מזוהה עם יוחנן המטביל שבואו קדם להגעתו של ישו עצמו שהוא המשיח הנוצרי.
 
בפסוקים נוספים בברית החדשה{{הערה|{{ברית חדשה|מתי|יא|14}}, {{ברית חדשה|ללא=ספר|מתי|יז|10|13}}, וכן ב{{ברית חדשה|ללא=שם|לוקאס|א|16|17}}}} מצוין כי [[ישו]] אומר כי אליהו הנביא ויוחנן המטביל הם אותה דמות.
 
בסיפור [[ההשתנות]] (טרנספיגורציה), שהוא סיפור מכונן של הנצרות, ישו פוגש את [[משה]] ואליהו הנביא, ומוצג במעמד שווה להם.
שורה 200 ⟵ 198:
 
===במוזיקה הישראלית===
* [[גיל אלדמע]] עיבד את היצירה '''המבדיל. אליהו הנביא''', (תווים), (ב־4 קולות), (עממי, ספרדי יהודי), ואת היצירה '''אליהו הנביא''', (תווים), מחרוזת חסידית ב-4 קולות{{הערה|אתר הספרייה הלאומית, ערך: גיל אלדמע, ארכיון, סדרה B.}}.
* דמותו של אליהו העסיקה את [[יורם טהרלב]] בכמה שירים, בהם "[[על כפיו יביא]]" שהלחין [[יאיר רוזנבלום]].
* סיפור אליהו, הסתתרותו ב[[נחל כרית]] והליכתו אל [[האישה מצרפת]] מוזכר בשיר [[כד הקמח (שיר)|כד הקמח]]