חזנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AmaliaKedem (שיחה | תרומות) ←החזנות האשכנזית: הוספת מקור #1lib1ref |
AmaliaKedem (שיחה | תרומות) ←החזנות האשכנזית: הוספת מקור #1lib1ref |
||
שורה 30:
החזנות ב[[אירופה]] התפתחה במיוחד במאות ה-16 ו[[המאה ה-17|ה-17]], בהשפעת ה[[רנסאנס]], ושאבה [[מוטיב (מוזיקה)|מוטיבים מוזיקליים]] מהמוזיקה הקלאסית שהייתה כבר ממוסדת. ב[[עידן האורות|תקופת ההשכלה]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] כבר ניכרה חלוקה ברורה בין החזנות של מערב אירופה עם השפעתה של המוזיקה הקלאסית הכבדה לבין החזנות המזרח אירופית בה ניכרה השפעתה של ה[[מוזיקה חסידית|מוזיקה החסידית]] הרוויה ברגש. הסולמות בחזנות האשכנזית נקראים "[[שטייגר]]", והם קרויים לרוב על תפילה שמושרת על פיהם. בין השטייגרים המרכזיים אפשר למנות את "[[סולם פריגיש|אהבה רבה]]" (נקרא גם "פרייגיש") ו[[סולם מי שברך]]. חלק גדול מהשטייגרים משמש גם במוזיקה העממית המזרח אירופאית ולעיתים מקביל למקאמים ספרדיים.
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] התמסדה החזנות האשכנזית באירופה, בעיקר הודות לפועלו של החזן [[שלמה זולצר]],<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אליהו שלייפר|שם=החזן שלמה זולצר והשפעתו מימיו ועד היום (הרצאה בכינוס השנתי השלושים וששה למוסיקה יהודית, חנוכה תשנ"ה)|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית|כרך=י"ד|עמ=144 - 151|שנת הוצאה=תשנ"ו}}</ref> אשר קיבע את המוטיבים המסורתיים לנוסח התפילה והוסיף לחנים שניכרה בהם השפעות מודרניות מהיוצרים הקלאסיים של התקופה – [[פרנץ שוברט]], [[מקס ברוך]], ואחרים. המודרניזציה השפיעה גם על המעטפת החיצונית: החזן הולבש בבגדים מיוחדים, ובתי כנסת רבים העמידו לצידו מקהלה ששרה בסגנון שנשמע כנסייתי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אליהו שלייפר|שם=המאבק נגד המוסיקה של זולצר ולבנדובסקי במאה העשרים|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית|כרך=ט"ו|עמ=152 - 167|שנת הוצאה=תש"ס}}</ref>
התקופה משלהי המאה ה-19 ועד אמצע [[המאה ה-20]] נחשבת ל"תור הזהב" של החזנות האשכנזית. פרחו בה חזנים ידועי שם כמו [[יוסל'ה רוזנבלט]], [[משה קוסביצקי]], [[מרדכי הרשמן]], [[זבולון קוורטין]], [[זיידל רובנר]], [[יוסף שליסקי]], [[לייב גלאנץ]], [[ישראל אלטר (חזן)|ישראל אלטר]] ואחרים. קטעי החזנות המקוריים שחיברו מהווים עד היום את ה"קאנון" של החזנות האשכנזית, וחזנים רבים תרמו את גירסתם לקטעים אלה.
| |||