חזנות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־06:46, 26 באוגוסט 2020 עריכה 213.137.70.231 (שיחה) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־18:20, 2 במאי 2024 עריכה ביטול בן עדריאל (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP, מנטרים 47,749 עריכות ←‏החזנות האשכנזית
(28 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: {{מקורות\|רמה=מחפש\|נושא=יהדות}} ~~[[קובץ:Amud1.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|"עמוד תפילה" להחזן ב[[קבר דוד המלך]] ב[[הר ציון]]]]~~ [[קובץ:Amud1.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|"עמוד" החזן ב[[קבר דוד המלך]] ב[[הר ציון]]]] [[קובץ:JPG.חזנות.jpg\|ממוזער\|250px\|מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת ב[[מועצה אזורית מטה בנימין]] במופע ב[[עיריית פתח תקווה]]]] '''חזנות''' הוא כינוי לקריאה של פרקי [[דת]] [[יהדות\|יהודית]], בצורה [[מוזיקה\|מוזיקלית]]. החזן הוא [[שליח ציבור\|שליחו של הציבור]] לומר ולשיר את פרקי התפילה. ב-200 השנים האחרונות, ובמיוחד באירופה עלה מעמדו של החזן לדרגת [[אמן (אמנות)\|אמן]] המבצע לחנים מקוריים המהנים את קהל השומעים, ויוצר אווירה של קדושה הסוחפת את המתפללים לחוויה עמוקה ומרגשת. החזנות מוצאת את ביטויה המיוחד בשבתות ובחגים ובעיקר ב[[ימים נוראים\|ימים הנוראים]] ([[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]]) בהם נוהרים ההמונים לבתי הכנסת. בעידן המודרני החזנות היא [[סוגה מוזיקלית\|ז'אנר מוזיקלי]] בפני עצמו, וחזנים ידועי שם ממלאים אולמות גדולים בקהל המגיע ליהנות מהיצירה ומהמבצעים. ==החזן במורשת היהודית== תפקידו של שליח הציבור מוזכר כבר ב[[תלמוד]] ואחר כך בספר ה[[שולחן ערוך]] ובמקורות יהודיים אחרים של ימי הביניים. הוא נבחר מתוקף ידיעותיו את התפילות שלא ידעו כל המתפללים, ובהיותו ירא שמים ועניו קיבל את הסמכות להוציאם ידי חובה. ~~<BR />~~האזכור לשירה ~~ונגינה~~ו[[מוזיקה יהודית דתית\|נגינה בבתי כנסת]] וב[[בית המקדש]] מופיע בהקשרים של שירת רבים או בקבוצות נבחרות (כמו: "השיר שהלווים היו אומרים בבית המקדש" שזכה ללחן מיוחד על ידי החזן [[ישראל אלטר (חזן)\|ישראל אלטר]], שהלחין במיוחד עבור חברו הטוב [[משה גנטשוף]] שאף פרסם אותה). ב[[ימי הביניים]] נוספו [[פיוט]]ים מולחנים לטקסי תפילה ונוצרו חיבורים ראשונים בין שליח הציבור לבין הפיוט המולחן. ~~יש לזכור כי~~מאחר ש[[כלי נגינה]] לא נכנסו לתוך בתי הכנסת, ~~והדרך~~שירה הייתה הדרך היחידה לרומם את האווירה ~~הייתה השירה הקולית~~. הכישרון וההצלחה יצרו את הביקוש של בתי כנסת לחזנים מוכשרים, שהעלו את החזנות לדרגת אמנות אשר שכרה בצידה. החזן הוצב על בימה מוגבהת במרכז [[בית הכנסת]] או לפני "התיבה" בחזית, מול ארון הקודש, והיה לאחד מנושאי התפקיד החשובים בקהילה ומחוץ לה. ==החזנות הספרדית== חזנות ספרדית היא [[מסורת (יהדות)\|מסורת]] חזנות בעלת שורשים עתיקים. הייתה נהוגה בקהילות מזרחיות בגולה, כמו: ב[[ספרד]], ב[[טורקיה]], ב[[עיראק]], ב[[מרוקו]], ב[[סוריה]] ועוד; כמו כן הייתה ועודנה נהוגה בקרב היישוב הספרדי הוותיק והחדש ב[[ארץ ישראל]]. החזנות הספרדית ברוב הקהילות הספרדיות מבוססת ברובה על סולמות הקרויים "[[מקאם\|מקאמים]]", שהם הבסיס ל[[מוזיקה ערבית\|מוזיקה הערבית]] ול[[מוזיקה טורקית\|מוזיקה הטורקית]]. השימוש בתורה זו הוא מימי [[גירוש ספרד]] והתיישבות המגורשים ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]], והופץ בעיקר על ידי ר' [[ישראל נג'ארה]] ותלמידיו. מקאמים נפוצים הם [[מקאם עג'אםם\|עג'אםם]], [[מקאם חיג'אז\|חיג'אז]], [[מקאם נהוונד\|נהוונד]], [[מקאם שיגא\|שיגא]], ~~ראסט~~[[מקאם ~~ועוד~~חוּזָאם\|חוּזָאם]], [[מקאם ראסת\|ראסת]], [[מקאם ביאת\|ביאת]], [[מקאם כּוּרד\|כּוּרד]], [[מקאם נאוה\|נאוה]], [[מקאם נגריז\|נגריז]], [[מקאם צבא\|צבא]]. הלחנים מסווגים לפי המקאמים אליהם הם משתייכים. במקאם עג'אם נמצאות בעיקר מנגינות לשמחות, ואילו במקאם חיג'אז לעומתו מצויות מנגינות עצובות. רוב ה[[קינה\|קינות]] של [[תשעה באב]] במסורת הספרדית הן במקאם זה. מקאם שיגא הוא המקאם בו קוראים בתורה. מקור הלחנים בקרב הקהילות הספרדיות הוא בעיקר מן הסביבה שבה התיישבו יהודים אלו לאחר [[גירוש ספרד]]. אף על פי כן, ישנן מנגינות רבות, בייחוד המנגינות של [[הימים הנוראים]] ([[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]) שמקורן כנראה מספרד עצמה. זאת ניתן ללמוד מהעובדה שבקרב כל הקהילות הספרדית ממרוקו ועד הודו, מאמסטרדם ועד מצרים הן מושרות כמעט באותו אופן, דבר המעיד על היותן עתיקות ביותר. שורה 18: החזנות הספרדית מתחלקת למספר קבוצות של מסורות: * מסורת קהילות [[המזרח התיכון]] כגון [[סוריה]], [[ישראל]], [[מצרים]], [[עיראק]]. שלקחה מוטיבים מן החזנות הספרדית של היישוב הוותיק ב[[ארץ ישראל]], המנגינות בהשפעה עות'מאנית ובלקנית, מנגינות הרומנסות בלאדינו בתוספת נכבדה של מסורות נוספות מן המוזיקה הערבית הסובבת. באופן זה התפתחה המסורת הנפוצה היום והקרויה [[מסורת ספרד-ירושלים]]. מסורת זו, על סלסוליה, זוכה לפריחה בימינו. הייצוא של מסורת זו נעשה בתחילה על ידי שלוחי דרבנן שיצאו לקהילות ישראל במזרח, כך למשל השפיע החזן [[אשר מזרחי]] על הליטורגיה של יהודי העיר תוניס. גם כיום יש יצוא של מסורת זו מירושלים לקהילות אחרות בארץ ובעולם. * מסורת קהילות [[טורקיה]] וה[[חבל הבלקן\|בלקן]]. החזנות של קהילות הבלקן מבוססת ברובה על לחנים מן הסביבה העות'מאנית וכן שירי ה[[רומנסה\|רומנסות]] ב[[לדינו]], חזנות זו מתאפיינת בסלסולים עות'מאנים אופייניים. בקרב החלק הצפוני יותר של הבלקן ([[בולגריה]], [[יוגוסלביה]] ועוד) חל ניסיון מסוים בסוף [[המאה ה-19]] להתקרב יותר לחזנות האשכנזית מ[[מערב אירופה]]. * מסורת קהילות [[צפון אפריקה]]: ~~[[תוניסיה]], [[לוב]],~~ [[אלג'יריה]] ו[[מרוקו]], המסורת החזנית של יהודי מרוקו מבוססת על שירה מקומית וכן על מוזיקה אנדלוסית שהובאה למקום עקב הזיקה המתמשכת בין [[ספרד]] למרוקו בתקופה שלפני גירוש ספרד ולאחריה. בעקבות החסות הצרפתית על מדינות אלו ובייחוד באלג'יריריה, הושפעו לחני התפילה ממנגינות צרפתיות. * מסורת קהילות מערב אירופה המכונה גם מסורת ספרדית פורטוגזית: מרכזים של מסורת זו [[אמסטרדם]], [[לונדון]], [[איטליה]] ו[[צרפת]] (קהילות ספרדיות אלו הוקמו על ידי צאצאי ~~האנוסים~~ה[[אנוסים]] שהגרו מספרד ומפורטוגל למדינות אלו במערב אירופה שם שבו ליהדות). כמו כן נכללות במסורת זו גם קהילות ביבשת [[אמריקה]], בעיקר ב[[ניו יורק]] וב[[האיים הקריביים\|איים הקריביים]] מקורם של קהילות ספרדים [[פורטוגזים]] אלו הוא בעיקר מלונדון ומאמסטרדאם לדוגמה קהילת האי קורסאו בים הקריבי, האי הגדול שבאיי האנטילים ההולנדים (ב-1650). החזנות הספרדית במערב אירופה אינה מבוססת על מקאמים (בניגוד לשאר האזורים), אלא על הסולמות במוזיקה המערבית. עם כל זאת, ישנם לחנים עתיקים רבים המקובלים בקהילות מערב אירופה שיובאו על ידי חזנים מארצות צפון אפריקה והבלקן. בהקשר של חזנות ספרדית יש להזכיר גם את [[שירת הבקשות]] שהייתה מקובלת ברוב ככל הקהילות הספרדיות. שירה זו החלה עוד בספרד בתור מספר מצומצם של פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני [[תפילת שחרית]], בעיקר ב[[שבת~~\|שבתות~~]]ות ובחגים. התכנים בהם היא עוסקת הם בעיקר שבח לקב"ה, שירי שבת, שירי געגועים לארץ ישראל ועוד. בקהילות רבות, בייחוד בקרב קהילות הבלקן (קהילת [[סלוניקי]] שב[[יוון]] למשל) וקהילות מערב אירופה נשמר מנהג זה בממדיו המקוריים. בקהילות אחרות, כגון קהילת העיר [[חלב (עיר)\|חלב]] שבסוריה (המכונה ארם צובא במסורת היהודית), קהילות טורקיה וקהילת מרוקו התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים בהרבה. בקהילות אלו נוהגים לקום בשבתות החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ומתקבצים יחד בבית הכנסת ושרים את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית. בקרב יוצאי סוריה ומרוקו שירה זו מכונה "שירת הבקשות", ובטורקיה מכנים אותה "שירת המפטירים". שירת הבקשות ממשיכה בקרב יוצאי קהילות אלו גם בארץ ישראל כיום. ==החזנות האשכנזית== החזנות ב[[אירופה]] התפתחה במיוחד במאות ה-16 ו[[המאה ה-17\|ה-17]], בהשפעת ה[[רנסאנס]], ושאבה [[מוטיב (מוזיקה)\|מוטיבים מוזיקליים]] מהמוזיקה הקלאסית האירופית שהייתה כבר ממוסדת. ב[[עידן האורות\|תקופת ההשכלה]] ב[[המאה ה-18\|מאה ה-18]] כבר ניכרה חלוקה ברורה בין החזנות של מערב אירופה עם השפעתה של המוזיקה הקלאסית הכבדה לבין החזנות המזרח אירופית בה ניכרה השפעתה של ה[[מוזיקה חסידית\|מוזיקה החסידית]] הרוויה ברגש. הסולמות בחזנות האשכנזית נקראים "[[שטייגר]]", והם קרויים לרוב על תפילה שמושרת על פיהם. בין השטייגרים המרכזיים אפשר למנות את "[[סולם פריגיש\|אהבה רבה]]" (נקרא גם "פרייגיש") ו[[סולם מי שברך]]. חלק גדול מהשטייגרים משמש גם במוזיקה העממית המזרח אירופאית ולעיתים מקביל למקאמים ספרדיים.▼ ב[[המאה ה-19\|מאה ה-19]] התמסדה החזנות האשכנזית באירופה, בעיקר הודות לפועלו של החזן [[שלמה זולצר]],<ref>{{צ-מאמר\|מחבר=אליהו שלייפר\|שם=החזן שלמה זולצר והשפעתו מימיו ועד היום (הרצאה בכינוס השנתי השלושים וששה למוסיקה יהודית, חנוכה תשנ"ה)\|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית\|כרך=י"ד\|עמ=144 - 151\|שנת הוצאה=תשנ"ו}}</ref> אשר קיבע את המוטיבים המסורתיים לנוסח התפילה והוסיף לחנים שניכרה בהם השפעות מודרניות מהיוצרים הקלאסיים באירופה של התקופה – [[פרנץ שוברט]], [[מקס ברוך]], ואחרים. המודרניזציה השפיעה גם על המעטפת החיצונית: החזן הולבש בבגדים מיוחדים, ובתי כנסת רבים העמידו לצידו מקהלה ששרה בסגנון שנשמע כנסייתי.<ref>{{צ-מאמר\|מחבר=אליהו שלייפר\|שם=המאבק נגד המוסיקה של זולצר ולבנדובסקי במאה העשרים\|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית\|כרך=ט"ו\|עמ=152 - 167\|שנת הוצאה=תש"ס}}</ref> ▼ ▲החזנות ב[[אירופה]] התפתחה במיוחד במאות ה-16 ו[[המאה ה-17\|ה-17]], בהשפעת ה[[רנסאנס]], ושאבה [[מוטיב (מוזיקה)\|מוטיבים מוזיקליים]] מהמוזיקה הקלאסית שהייתה כבר ממוסדת. ב[[עידן האורות\|תקופת ההשכלה]] ב[[המאה ה-18\|מאה ה-18]] כבר ניכרה חלוקה ברורה בין החזנות של מערב אירופה עם השפעתה של המוזיקה הקלאסית הכבדה לבין החזנות המזרח אירופית בה ניכרה השפעתה של ה[[מוזיקה חסידית\|מוזיקה החסידית]] הרוויה ברגש. הסולמות בחזנות האשכנזית נקראים "[[שטייגר]]", והם קרויים לרוב על תפילה שמושרת על פיהם. בין השטייגרים המרכזיים אפשר למנות את "[[סולם פריגיש\|אהבה רבה]]" (נקרא גם "פרייגיש") ו[[סולם מי שברך]]. חלק גדול מהשטייגרים משמש גם במוזיקה העממית המזרח אירופאית ולעיתים מקביל למקאמים ספרדיים. ▲ב[[המאה ה-19\|מאה ה-19]] התמסדה החזנות האשכנזית באירופה, בעיקר הודות לפועלו של החזן [[שלמה זולצר]],<ref>{{צ-מאמר\|מחבר=אליהו שלייפר\|שם=החזן שלמה זולצר והשפעתו מימיו ועד היום (הרצאה בכינוס השנתי השלושים וששה למוסיקה יהודית, חנוכה תשנ"ה)\|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית\|כרך=י"ד\|עמ=144 - 151\|שנת הוצאה=תשנ"ו}}</ref> אשר קיבע את המוטיבים המסורתיים לנוסח התפילה והוסיף לחנים שניכרה בהם השפעות מודרניות מהיוצרים הקלאסיים של התקופה – [[פרנץ שוברט]], [[מקס ברוך]], ואחרים. המודרניזציה השפיעה גם על המעטפת החיצונית: החזן הולבש בבגדים מיוחדים, ובתי כנסת רבים העמידו לצידו מקהלה ששרה בסגנון שנשמע כנסייתי.<ref>{{צ-מאמר\|מחבר=אליהו שלייפר\|שם=המאבק נגד המוסיקה של זולצר ולבנדובסקי במאה העשרים\|כתב עת=דוכן: מאסף למוסיקה יהודית\|כרך=ט"ו\|עמ=152 - 167\|שנת הוצאה=תש"ס}}</ref> התקופה משלהי המאה ה-19 ועד אמצע [[המאה ה-20]] נחשבת ל"תור הזהב" של החזנות האשכנזית. פרחו בה חזנים ידועי שם כמו [[יוסל'ה רוזנבלט]], [[משה קוסביצקי]], [[מרדכי הרשמן]], [[זבולון קוורטין]], [[זיידל רובנר]], [[יוסף שליסקי]], [[לייב גלאנץ]], [[ישראל אלטר (חזן)\|ישראל אלטר]] ואחרים. קטעי החזנות המקוריים שחיברו מהווים עד היום את ה"קאנון" של החזנות האשכנזית, וחזנים רבים תרמו את גרסתם לקטעים אלה. היכולת להעלות את היצירות על גבי תקליטים תרמה להפצת הז'אנר המוזיקלי לפינות רחוקות בעולם, ובמיוחד ב[[ארצות הברית]]. הריכוז היהודי הגדול שהתבסס באמריקה, משך אליו את גדולי החזנים אשר מצאו שם בית חם ומקום טוב ולהתפרסם. אחדים אף מצאו לנכון לתרום את כישוריהם אל מחוץ לבתי הכנסת, ובעיקר לאולמות ה[[אופרה]] ולבמות הבידור של [[תיאטראות ברודוויי\|ברודוויי]]. אמריקה גם תרמה את החזן [[שמואל מלבסקי]], החריג בנוף החזנות, ששילב את בנותיו המוכשרות בהרכב מוזיקלי יוצא דופן שמהווה התרסה כנגד ההלכה היהודית האוסרת על נשים לשיר בתפילה בציבור. למרות החריגה מהמסורת, קנתה משפחת מלבסקי מעריצים רבים ברחבי העולם היהודי ואחד משיריה ("הבן יקיר לי") אף זכה לביצועים של זמרים ולהקות ישראליים. תור הזהב של החזנות האשכנזית נמשך עד שלהי המאה ה-20 והחל דועך לאיטו, אולם מאז 1986 החל המוזיקאי ד"ר [[מרדכי סובול]] לקיים קונצרטים סימפוניים של חזנות אשכנזית כמו גם תפילות שבת. קונצרטים אלו הביאו אט אט לתחייתה של החזנות האשכנזית, והיום{{הבהרה\|מתי?}} מתקיימת סדרת מנויים של 6 קונצרטים שנתיים, עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] ואלפי איש ממלאים את אולמות הקונצרטים בארץ., עד כי לאחרונה{{הבהרה\|מתי?}} שוב מופיעים בה סימני ~~תחייה~~תחיה. דוגמה בולטת היא החזן הצעיר{{הבהרה\|האמנם צעיר?}} [[יצחק מאיר הלפגוט]], תלמידם של ד"ר מרדכי סובול והחזנים [[נפתלי הרשטיק]], יצחק אשל ושמואל ברוך טאובה שאלבומיו זוכים להצלחה מסחרית ואלפי שוחרי חזנות נוהרים להופעותיו. בשנים האחרונות הופיע הלפגוט, עם התזמורת [[הפילהרמונית של ניו יורק]] ב "איברי פישר הול" ובאולם "ה[[מטרופוליטן אופרה]]" של ניו יורק בניצוחו של הד"ר מרדכי סובול. מזה כמה שנים התחבבו לחניו של הרב [[שלמה קרליבך]] על הדור הצעיר וחדרו אף הם לחזנות האשכנזית, ~~אט אט הם~~והם מושרים בחלק מבתי הכנסת, בעיקר בתפילות השבת. קהלים נוספים הנאמנים לחזנות האשכנזית מצויים כיום בבתי כנסת גדולים בערים הגדולות בארץ ובקהילות יהודיות ברחבי העולם. ==החזנות התימנית== {{להשלים\|נושא=יהדות}} ==מסורות מזרחיות== {{להשלים\|נושא=מוזיקה}} * מסורת [[יהדות גאורגיה]], שמקורותיה קדומים ביותר, הנהוגה בקרב קהילות [[גאורגיה]], היא בעלת מאפיינים ייחודיים משלה, אם כי גם בנוסח חזנות זה, לא נוהגים להתבסס על מקאמים. ייחוד נוסף לחזנות זו, בכך שיש ריבוי מנגינות לקטעי תפילה שונים, דבר שלא תמיד בנמצא בהרבה מקהילות ישראל. כך למשל קיימת מנגינת ה"זמירות" ("פסוקי דזמרא" בשחרית לשבת), ~~ביצוע מנגינה זו ייחודי אך ורק ל"[[פסוקי דזמרא]]".).~~ מנגינות לחגים ~~וימים~~ולימים ~~נוראים~~הנוראים למזמורי תהילים הפותחים את התפילה., מנגינות שבת למזמורי [[תהילים~~]].~~ וכן הלאה. ==ראו גם== שורה 51 ⟵ 53: [[מכון ירושלים לחזנות]] [[לשמוע אל הרינה ואל התפילה]] ~~<br />~~ == לקריאה נוספת == * Amit Klein, Changing Performance Styles of Twentieth Century Ashkenazi Cantorial Recitative, '''Analytical Approaches to World Music''', Vol. 3, No. 2, Published November 2014 אליהו שלייפר, חמישים שנות חזנות בישראל - במה התקדמנו?, '''''דוכן: מאסף למוזיקה יהודית''''' ט"ו (תש"ס), עמ' 17‑26. ==קישורים חיצוניים== שורה 63 ⟵ 62: '''חזנות אשכנזית''' פורום [http://www.bhol.co.il/forums/forum.asp?forum_id=14617 לשמוע אל הרינה ואל התפילה] באתר [[בחדרי חרדים]] * אתר [https://web.archive.org/web/20070519011435/http://chazzanut.org/ לשמוע אל הרינה ואל התפילה] * [http://www.facebook.com/chazzanut לשמוע אל הרינה ואל התפילה] ב[[פייסבוק]] * [http://www.virtualcantor.com/index.htm הקלטות של חזנות לכל תפילות השנה] '''חזנות ספרדית מן המזרח''' [http://www.batzri.com/home.html חגי בצרי] {{Webarchive\|url=https://web.archive.org/web/20170913030314/http://www.batzri.com/home.html \|date=2017-09-13 }}, המקאם השבועי [[עזרא ברנע]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/habechora-4.htm התגבשות נוסח התפילה] {{קישור שבור}} [https://web.archive.org/web/20090406002622/http://www.web2all.co.il/abuhav/Page337.asp החזן יצחק אבוהב במסורת החזנות הספרדית-ירושלמית.] {{קישור שבור}} <!-- (לא קריא) --> אסיקה מרקס, [~~http~~https://~~old~~www.~~piyut~~nli.org.il/he/discover/music/jewish-music/piyut/articles/~~49.html~~introductions/traditions/sfarad-jerusalem-tradition התפתחותה של מסורת ספרד-ירושלים], ~~באתר~~ ב[[~~הזמנה~~אתר הפיוט ~~לפיוט~~והתפילה]]. [http://pizmonim.org הקלטות של קריאות, בקשות וחזנות ספרדית נוסח יוצאי חלב] '''חזנות ספרדית של מערב אירופה''' שורה 81 ⟵ 80: '''שונות''' [https://web.archive.org/web/20111112082902/http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/6082B064-8FE4-4C54-BF11-6323CFCCA1E6/127454/chazanut.pdf דף לתרבות יהודית, בנושא חזנות,] ניסן תשע"א * {{דף שער בספרייה הלאומית\|987007283194005171\|חזנים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{חיי הקהילה היהודית}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:חזנות\|*]] [[קטגוריה:מוזיקה יהודית]]