הפקר בית דין הפקר – הבדלי גרסאות

כלל זה אף אפשר להצדיק את התקנת [[תקנות הקהל]] ב[[קהילה יהודית|קהילות היהודיות]] מבחינה הלכתית. הצדקה זו נעשתה באמצעות מספר [[היקש (הלכה)|היקש]]ים. ראשית, ל"בית דין" יכולת להחליט דברים שלא מתוקף דין קבוע - הפקרת רכוש מהווה רק דוגמה לכך. שנית, בית דין הוא דוגמה למוסד המוסכם על הקהילה ומכאן ניתן לומר שנבחרי הקהילה אף הם עונים על קריטריון זה ועל כן יכולים להוסיף דין על הכתוב בתורה. זאת, כל עוד אינם עוברים על איסורים מפורשים שכתובים בתורה (מלבד התנאות על דיני ממון, אשר מותרות). כך גם בפסיקה הישראלית כלל זה הוזכר בין השאר כהצדקה לפעול לפנים משורת הדין<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 290-291: "הפקר בית דין הפקר" - כלל המסייע לעשיית צדק ומניעת פרצות ותקלות. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/court/court01.pdf אתר דעת]</ref>.